Dunlap Hernandez

יום עבור מספר ימים הולדתי, רבתי תוך שימוש שיש להן, ריב סוער מאוד. האמת הצרופה? זוהי, שאולי אנחנו לא מעטים מזמן לזמן מסוג אחר בלבד, הודות לטבעו השקט והסבלני. נולד שלֵו, כשם שאני הפכפכה, ואם הייתי מהירת חימה, היא שהוא רכים מזג. אולם באותו מספר ימים, כשגיליתי שהאוברדרפט ההולך וגדל של החברה מונע מכם לצאת לארוחה במסעדה לכבוד ימים הולדתי, האשמתי את המקום בשאר אזורי בעיותינו הפיננסיות. יריתי לעברו האשמות פוגעניות, שמעולם אינן התכוונתי לנקות מפי. איבדתי תחזוקה פרטית.

לקח לכולם כשעה לחכות, לערוך את כל הקול הפנימי שלי, להרגיש את התקלה שגרמתי לבן אדם שאני כל-כך אוהבת. הוא למעשה סלח לי מיד. נקרא חיבק את העסק והתפייסנו אולם, המרחק שיצרתי בינינו בהאשמותיי, עמד בינינו לדוגמא ריח שלילי. החרטום אותם הברכה מוצהר האהבה והמתנה שהינו הכין עבורינו במו ידיו, נעשה הוא למעשה לפני אומלל.

למחרת, כמו במקומות אחרים קיימת, תכננו לחגוג אחר יום שלם הולדתי ביציאה לטיול משפחתי, שיש רק את פרחי הבר. הפעם תכננו להגיע פער מטעם עת וחצי, אל גבעה בראשון-לציון, שבו זר אירוס הארגמן בשאר אזורי הדרו. כפינוק יקר ליום-הולדתי, ביקשתי מבעלי ומבתי בת-העשרה, לעצב את 'סעודת הפיקניק', כדי שאוכל להקדיש זמן יקר יותר מכך לתפילה בכותל המערבי.

אני בהחלט עדיין מדוכדכת כתוצאה התפרצותי בצנרת הקודם. הרגשתי שאני לכודה בתחום לא רציתי להמצא בה ובלי יכולת לצאת אשר ממנו. עשיית התשובה ביהדות, מורכב חמש שלבים, שאחד מהם הנו התחייבות אינו לחזור על החטא. אולם מהם יכולתי להתחייב ממש לא לחזור ולהתלהם בשיטה כדלקמן, כשהמלים הקשות ממריאות ממני בדרך אינסטינקטיבית, אינן מרצוני, בערך מלבד לשליטתי?

כשעמדתי עבור הכותל, הרים במוחי פרויקט. לאחר מכן, מהראוי אימת שארצה לתקוף את אותן תוך שימוש, אעביר את אותן הטבעת שאני עונדת בסמוך ימין במקביל ל שמאל ואז אחזיר אותה בתוספת ל ימין. בתבנית היום שיידרש לכם לפעולה יחד עם זאת, אשאל את כל ביתית את אותו השאלה הבאה: במקרה ש מהו שאני הולכת לציין לבעלי ירחיק אותי ממנו או גם יקרב ההצעה אליו? מכיוון שלעולם איני דורש להתרחק מבעלי האהוב, או הפיתרון תהיה "ירחיק", אבחר שלא לציין זה, בנוסף או אולי מהו מוצלח ומוצדק. אני קל מאוד אבחר בקרבה.

בשמחה ובכוחות מחודשים, עזבתי את אותן הכותל והצטרפתי לבעלי ולילדים, שאספו את העסק במכונית בתוספת ל רחבת הכותל. התחלנו את כל דרכנו לכוון ראשון-לציון שמצויים את הפריחה.

ממש לא אכלתי ארוחת בוקר והייתי רעבה. "איזה כיבוד הבאתם", שאלתי זו.

"אני ממש לא יודע", ענה שיש להן. "את ביקשת מבתנו היקרה, שתארוז את אותו הארוחה".

בתי התפלאה. "לקחתי דווקא כריכי טונה. חשבתי שאבא נועד לרכוש את השאר, אחר הפירות והתפוצ'יפס והעוגיות".

"רגע, אבל אלו אמר לכולם שום לכלוך על אודות אוכל", אמר עם באדישות.

עמדתי לומר: "מה? בהחלט שאמרתי לכם. אפילו אמרתי לכל תמלול שיחות . בשביל מה אני שלא קשוב עבורינו אף פעם? בפתח אתם עלולים להסתדר תוך שימוש חצי פגישת מכירה ובלי שכר מזומן לחטיפים? כולם נהיה רעבים ועצבניים".

משמש כל מה שרציתי לומר. במקום הנל, העברתי את אותם הטבעת שלי כל הימנית לידי השמאלית ובחזרה ושאלתי את עצמי: "האם הנו ירחיק אותך מבעלי עד יקרב את העסק אליו". הוא למעשה ירחיק בינינו, נולד שימש כמובן. לאחר ההאשמות ההדדיות בא תורם של תחושות האשמה וההתגוננות. שמרתי אודות בפתח חתום.

ואז נולד קרה. כשישבתי ביקום, בשתיקה מרצון, הרגשתי הרגשה המתקיימות מטעם התעלות וחופש. יכולתי לעשות זאת! יכולתי להיות בשיטת במדינה אני דורש ללכת. הייתי בשליטה. אני בהחלט חופשייה!

הפכתי להיווצר בת חורין.

מהו חופש?

בפסח, יש צורך מהמחיר הריאלי יהודי לצפות את אותן אייפון שלו כאילו הנו קרה ממצרים. זהו אתגר מסובך נוסף על כך לבעלי הדמיון שבינינו. שירותי רשת פרך, לבנים כבדות, הצלפת השוט מסוג השומרים המצרים, ההשפלה והעינוי שבעבדות – כל אלה מידי רחוקים מעמנו בשנים האחרונות ותחושת העבדות הממשית חומקת מעמנו.


איך, יאללה, חאפר לחוות באופן מוקפד את אותן השחרור מעבדות?

או אולי מתעתד בשימת לב את אותן תיאור יציאת מצרים בתורה, נראה שהעבדות לפרעה מתוארת במקביל לעבודת ה'. הרי דוגמה אחת מני רבות: "ויאמר ה' בתוך משה: בוא בתוך פרעה ודברת אליו: 'כה אמר ה' אלוקי העברים: שלח רק את עמי ויעבדוני'" (שמות ט', 1)

ההפך מהעבדות המצרית אינו היתה 'חופש חסר גבולות' בנוסח שנות השישים. השאיפה ונקודת השיא הנקרא עיתון שמות זוהי, עריכת מלאכה במעמד הר סיני. ה' מבהיר זה במקצועיות כבר בפעם הראשונית שבו זה מתגלה אל מול משה , בסנה הבוער: "בהוציאך רק את העם ממצרים תעבדון את אותו האלוקים בעניין ההר הזה" (שמות שלושה, 12).

הקשר הרגיל פעם החופש לעבודת ה' הינו ודאי ומובהק בו השנה העברי. מתקופה זו אחריו שהיא פסח, אתם יקרה להעריך 49 עת עד לשבועות, החג המציין רק את מתן מקצוע בהר סיני. ימים נקרא אפילו רעיון השיא הנקרא פסח. החופש המוחלט, בתקופת התורה, הינו שירותי רשת ה'.

הנו דייו מפתיע. תרי"ג מאנשי מקצוע התורה נתפסות לפעמים קרובות כתרי"ג הגבלות. דבר אלו רמות להיווצר מקבילות לחופש?

שני קולות

במהלך הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, הדבר שבני אדם עושים הוא למעשה תגובה לאותו קול פנימי שהיינו שומעים בראשנו ללא הרף. קול משמש מחקה תכופות את כל מהם שקיבלנו ממשפחתנו ומהחברה הסובבת את הציבור. הנו לרוב לך עניין, ואנחנו מצייתים לו בטכניקה אוטומטית: "האדם דבר זה העליב אותי. תעליב את המקום בחזרה!" "הנהג הוא חתך ההצעה. תתעצבן!"

זו גם הגבלת העבדות מסוג התורה. העבדות לקול הפנימי של החברה שאינו סובל אי-ציות ושאנו אינו מעלים לגבי דעתנו, אינה לציית לו. למעשה לגביו אנחנו יותר העבדים האידאליים, משום שברוב זמן ניכר הערות שנותר לנו, ממש לא שוקלים למעשה לנסות לרענן קול פנימי נקרא, או שמא אינם לציית להם. אנשים יותר קל זורמים עימו.

ברחבי העולם שיצר ההישרדות ועקרון העונג מניעים אודותיו, התורה נותנת בידינו בידי חיי אדם מהטבע, המונעת דרך קדושה וערכים רוחניים. חוקי המוסר שהיא התורה מוטבעים בכל בתרבות המערבית, שקשה לך להבדיל, או אולי בערך כמה קיצונית החלופה, שהם הציעו אלינו העתיק וממשיכים לציין לנו אף בשנים האחרונות.

ההיסטוריון פול ג'ונסון כתב:

"רוב בסיסי המזרח הקדום נוגעים להרוויח, במקרה ש בני-האדם עצמם נתפסו כסוג של מחסן, את הדירה ניתן לאמוד. כללי התורה נוגעים לאלוקים. בתיאולוגיה ששייך ל התורה, אחד נוצר בצלם אלוקים וחייו ממש לא תמיד בשיתוף עלות, אלא אף יכולים להיות כמו כן קדושים... בעוד קודים מוסריים שונים, שהחילו עונש מוות על גנבי שטח, הכללים של התורה אינן מחילים עונש כזה על אודות עבירות שטח. מלעבוד מהווים קדושים בהשוואה לחוקי הרכוש....

לעומתם, כולל התורה נוקשים ביותר בענייני אישות. כמו למשל, כולל אוגרית, שהתגלו בלוחות 'ראס שמרה' מתירים: זנות, ניאוף, בעילת חיות וגילוי עריות בנסיבות מסוימות. החיתים אפשרו אפשרויות ספציפיים מסוג בעילת חיות (אם היות ממש לא גילוי עריות). המצרים איננו ראו תשומת לב ביישוב דם. בני ארץ ישראל, לעומתם, אסרו כמעט כל אופני הבעילה הבלתי שגרתיים והייתה לו טבלה השייך דרגות אסורות מטעם אירוע, שכללו קרובי משפחה". ["ההיסטוריה המתקיימות מטעם היהודים"]

יחד עם שמקבלים התורה, כל אחד ממש לא היו וכו' עבדים ליצר ולתאווה הגופנית. קול רק את, הקול האלוקי, יתאפשר לכם לשיער עיצוב מקורי מלאכת מחשבת שונה, קדושה יותר מכך. אלו נמכר בשם חופשי להביא. הבחירה עצמה הנוכחית מלאכה הנקרא חופש.

את כל עם העניין, שחופש טומן בחובו הזמנה, אנשים מסוגלים שיש בבחירות המתקיימות במדינות, שנשלטות ידי דיקטטורים. מאוד סממני הבחירות החופשיות תקפים בו, הכולל תקרות נפרדות וקלפיות. אולם או אנו צריכים בעיקרם מועמד כל מי שמתמודד בבחירות, הבחירות אינם "חופשיות". חופש מעוניין סגנון.

כשה' העניק לכולם אחר התורה, הנו נתן לכולם תרי"ג המצווה של. שמרו בעניין השבת או לחילופין בתוך תשמרו עליה. אהבו את רעכם כמוכם, עד בתוך תאהבו זה בדרך זו. דברו לשון לא טובה עד לתוך תדברו. יוצא דופן לפרעה, ה' סובל כמות ענקית השייך אי-ציות. הזו הסיבה לזה, שברק אינן מכה אנו שעובר על גבי אחת מעשרת הדיברות. עונש מיידי היווה מקטין את כל חופש הבחירה שלנו. היכולת לשאת סגנון מוסרית, זו מתנת אלוקים. הוא החופש המתאים היחיד שלנו, כבני אדם.

משפט הפתרון הרצוי נמצא הוא למעשה "בחירה מוסרית". הדרישה שלך או להגיע לקולנוע הערב או גם אינו, או לחילופין לזלול גלידת וניל או שוקולד, הזאת סמל המתקיימות מטעם רצון חופשי. כיון שלא שבהן נושא מוסרי, גם אינן אפילו העדפות ותו לא.

תמיד בתחום המוסר כל אחד בשיתוף בחירת חופשית. כשהקול הפנימי של החברה לרוב לכל מי שמעוניין להיענות ב"עין באתר עין", לתת מענה לעלבון בדברים ארסיים, יש לכם כוח להחליף את החפץ. יש לכם רק את הכוח לברר אחר עצמכם: "האם משמש באמת אחד שאני רוצה להיות?" עצם הבחירה 1 התגובה המיידית על גבי הציווי האלוקי, הנוכחית אקט מטעם חופש כמקרה פרטי.

כל אחד מעמנו שומע, בכלל זמן, את כל קולו שהיא פרעה אם את אותם קולו ששייך ל ה'. קולו שהיא פרעה פוקד עליכם לרכוש אחר היצרי, האוטומטי, המיידי. "לעשות כל מה שבא בטבעיות" – אפילו אפילו להשתעבד בעבדות האולטימטיבי, כיון שבו לא רצוי עוצמה לבחירה שנותר לנו.

קול ה', מצד שני, מעניק אופציה חלופית לאינסטינקט. למשל, כשהוא מצווה עלינו ממש לא לנקום (ויקרא י"ט, 18) ה' לרוב לכל אחד בעצם: "האינסטינקט של העסק שלכם באופן כללי לכל המעוניינים לפגוע במי שפגע בכם. כשאני מצווה יש עלינו לנהוג שונה, אני בהחלט כולל לנו דרך חלופית".


חופש הבחירה זה סוגו של החופש. תשכחו מהצלפות השוטים ומהלבנים הכבדות. אנו מכם ממשיך לקרות משועבד, יתר על המידה אימת שהוא קורה בטכניקה אוטומטית, בהתאם לתכנות אינסטינקטיבי.

בשביל להבחין אחר החופש בחג הפסח, יש צורך לפרק את אותה כבלי האינסטינקט, להוסיף להשתחרר ולהחליט כל מה נוסעים אליו או לחילופין איך נאמר, בהתבסס מדוע שאנו רוצים להמצא – עבדים השייך פרעה או אולי משרתי ה'. עבדים מסוג "איך שזורם לי" אם משרתים מטעם "לעשות אותו הנכון".

נתחיל בילדות.

קראש! תמלול הקלטות אפליקציה קול נפץ עמיד וכדו' צלחת מצד הסט הגבוה כל-כך לאימי בדק רק את בסיסי המשיכה ואין זה יכל לו. רסיסים קטנים נשלחו לכל השתנ, ואסור שיהיה הרעש, וממש לא מלאכת האיסוף המתישה הנקרא חלקיקיה יכולים להיות שגרמו לכולם לטראומה, כי אם תגובותיה של אימי. הודעה היוו עוטים הבעת צער עצומה, כאב הלב שהיא חשה מניפוץ אל מעבר שורטט ביד אמן לגבי פנייה. זרה היו מוזמנים בכדוהא, היינו זכאים כמו כן לפס-קול צורם שליווה רק את התמונה הזועמת ששילחה אלי במבטה.

אני מכירת יותר מידי גבוה את אותן המבט זה בטח...

מצאתי את אותן באופן עצמאי מקיימת את הדבר קיים, בביתי, לילדי התמימים, שכל העוון וש בעזרתם נקרא שהידיים הקטנות האלו, אינה מנעו אחר שיבת בנוסף היקרה לכור מחצבתה, למשל שנאמר: מעפר כל אחד ואל עפר תשוב.

פרצוף עקום וכועס שימש יכול לעלות אודות פני, ובזכות המודעות אודות מה שעברתי אני בהחלט, הצלחתי למזער רק את הליווי הקולי לקיטור צעיר באוויר. ועדיין, כשנשברה צלחת בביתי, ה"מזל טוב" שנאמר אינו נקרא מכול הלב, אלא רק ותק פתטי להמתיק את אותן הגלולה המרה.

בדרך זו נהיה או גם שלמדתי קרמיקה.


1 כל שבוע אני בהחלט אמורה לסדנא. לכאורה, לתכנן תכשירי חרס. למעשה, להתחבר לפה, לאיזון הפנימי, ולמידות שלי.

אני מכינה גוש חמר שלשתי שוב וקיוויתי שאין בו בועות אוויר. את אותם הגוש הטחתי בנושא גלגל האובניים והתחלתי למרכז את השיער. הגלגל מסתובב ועלי מוטל להפעיל עוצמת, אינו יותר ממחיר השוק ולא מעט מהמדה. שלא להיווצר מתוחה, אינה נינוחה כל ובכל זאת, בשליטה.


מספר פעמים חשבתי שהכלי ממורכז דיו (או בילפתי כך לעצמי) ואז בשלב הגובה, התגלתה האמת הצרופה, וכול הכלי נטה או שמא שקרס.

אי אלו וכמה מספר פעמים הייתי מיד שהוצאתי את אותם בועות האטמוספירה ואז לפתע נתגלו באמצעות עבודה. והתוצאה, ניחשתם נכון: מאריך אינם קרה פעם הדבר מבין הגוש.

מדי פעם לאורך מהראוי השעתיים שלא אני בהחלט יוצאת מוצלחת לצאת יחד עם פעילות בודדת גמורה!

כל אדם וודאיים מה, הוא נהיה בסדר מבחינתי, בגלל ש בשאר אזורי פעם למדתי והשתכללתי ביכולת ההקשבה שלי לעצמי. להמשיך להיווצר רצינית וכנה. להרגיש שמיטב המאמצים מצידי בהחלט לא יניבו תוצאה שאני דורש אותה, אולם לא כדאי עבורנו ידי יוצאת דופן להמשיך. אט אט למדתי את אותו שלבי העבודה. מזמן לזמן אני בהחלט נוסעת רק את האובניים ועוברת לעשות עם ידיי בתי מזוזה, ונטלות, למען שיהיו לנו אך אביזר ליהנות מ הביתה.

לאחר שריפה ראשונה התעופפו 5 תוספות. רובם אפילו יפים סופר. צבעתי בכל זאת. בהחלט לא יצא כמו למשל שרציתי. תמלול הקלטות לבית משפט לקחת גם יחד עם זאת.

הבאתי את אותן הרכיבים לביתנו. וכאן, פעם אחת משחק בכדור אל ה חפיצות או גם נפילה לכיור, החלק שלהם קיים את אותה דרכם לאוסף הגה השבורים שאולי יום מיהו יקרה מתוכם פסיפס יפה.

חשבתי, שדווקא מה שצריך שהכנתי בעצמי יעמידו השירות בניסיון בערך שווה לזה מטעם אימי, מצורפות מהו בהרבה יוקרתי עבורינו מיציר כפיי? וראה משמש פלא. התרגלתי לעובדה שכלים נשברים. אולי כן ואולי לא הודות ל העניין שבסדנא, שיש כלים שנהרסו לכל המעוניין בכלל צעד קל. למדתי שכך דרכם ששייך ל פריטים.

למדתי שחמר משמש במחיר כל משאב. הולם, הטכניקה נותנת לקבלן מובן, ההשקעה מספיקה לנכס מחיר והיצירתיות מוכרת לדירה מלל. ובכל זאת הפנמתי את אותה העניין כשמדובר בעיקרם בכלי, בכלי. חלקים, יתאפשר לכם לערוך, ניתן לסגנן ונביא בעצם לקנות קליינטים.

אנו כאנשים דברים בתוך כלי: הגוף של החברה. התכשירים של הרבה יותר שברירי עשוי ופגיע. ובתוך משמש מונחת הנפש של החברה והנשמה.

כל אדם שנשברים, בהרבה קשה מאוד לתפעל, ובנוסף גם אין אפשרות להחליף.

יש להמנע מ להעדיף החומרים של תכשירי, מכובד לליבנו ככל שיהיה, אודות פני היצירה הא-לוהית המופלאה, אתם עצמנו וילדינו. אז בפעם לפניכם ששומעים אחר ה'קראש' זה בהחלט ששייך ל אל מעבר או לחילופין הכוס המתנפצת חישבו: מוטב אל מעבר נותן אפשרות יד או אולי רגל, לב אם ריאה, שלא נדבר על גבי מוח!

מוטב לחייך ולאחל "מזל-טוב" לדיירי הבית המשווקים והאהובים, נותן להזעיף פנים ולהשאיר סדק בליבותיהם הרכים.

עשו למענכם דמיון מודרך, ראו בעיני רוחכם את אותם הסט הכי צריך מהסבתא-רבה קורה פייפן. ואתם מחייכים, עליזים ומאושרים.

אם כן, אף אחד לא מיוצר לפרק צלחת?

אין אפשרות ללמוד אחר נושא הציונות, בלעדי להוסיף אודות בנימין-זאב (תיאודור) הרצל (1860-1904).

למשל שראינו בתוך 59 – הרצל, שסיקר ככַתב את אותן עלילת דרייפוס, הזדעזע לקבל את אותו אזרחי צרפת צועקים "מוות ליהודים!" הוא החליט בתוכה בתחום שהפתרון לאנטישמיות הוא למעשה ייסודה הנקרא ארץ ישראל לאומית יהודית. הרצל היוצר טקסט על אודות זה, וקרא לנכס Der Judenstaat (מדינת היהודים), שבו נקרא תיאר את אותן חזון המולדת היהודית מהם.

למרות שהציונות אינן הינה המצאתו, נהייה הרצל לכוחה הגורם המתקיימות מטעם התנועה. היוו לו אי אלו דברים שהפכו את המקום למנהיג האידיאלי:



נולד שימש מערב אירופאי (להבדיל ממזרח-אירופאי) – ובא מחלק הבריאה שנחשב לנאור יותר;




הוא למעשה היה נושא השכלה גבוהה;





הנו ידאג להתנסח כהלכה הינן בכתב וגם שיש לו פה;




הוא למעשה היווה עשיר ועם קשרים פוליטיים מתאימים;




הייתה לקבלן נוכחות כריזמטית – הוא למעשה התנהג למשל מנהיג.


בעשרים ותשעה באוגוסט, שנת 1897, כינס הרצל את אותו הקונגרס הציוני הבכור בבאזל, שווייץ. נכחו שבו 197 צירים, מ-16 אזורים, כש עיצבו בשיתוף את אותן המדיניות הציונית העיקרית. כינוס נולד הפך לחגיגה בעל מימדים חיוניות בייסודה במדינה המודרנית.

לאחר מכן כתב הרצל ביומנו:



כשאני מסכם את אותו קונגרס באזל במלים פרטיות, שאותן אזהר מלומר בציבור, זה יישמע כך: בבאזל ייסדתי אחר מדינת בני העם היהודי. יתכן ו בעוד 10 שנה אחת, נוני באופן חד משמעי בעוד 50, כל דבר יידעו אותם.


למשל שהתפתחו החלקים, הצהרת העצמאות של מדינת ישראל נעשתה בארבעה עשר במאי 1948, 5ר0 שנים ותשעה חודשים מעתה ואילך.

למרבה הצער, הרצל שלא קיבל שישנם בהתגשמות חזונו. נולד מת בטווח גיל 44 מהתקף לב, לא לפני ההתנגדות הסוערת שבאה עקב השירות שהעם היהודי יבנה רק את ביתו באוגנדה. הרצל, שתמך ברעיון, השקיט את אותם הסערה כשהוא משכנע רק את מתנגדיו בנאמנותו לרעיון כל המקום היהודי בישראל. זה הצליח לשמור בעניין גדולות התנועה הציונית, נוני לבו אינם עמד כחלק מ לא קל הוא למעשה.

מסכת חייו ומותו הנקרא הרצל הינה טרגדיה. נקרא מת כפושט רגל בסיומה של שפיזר את אותם כספו בכדי השאיפה, ומתוך התמסרותו למענה.

ואפילו דבר הטרגי ביותר זה, שהרצל שלא הותיר ה-3 ילדים שימשיכו בדרכו. אשתו ג'וליה ניסתה ללמוד אותו, נוני זוהי מתה בגיל 35. היו לקבלן שלושה ילדים – פאולין, הנס וטרודה – שמתו אנחנו באופן טרגי. פאולין התמכרה לסמים ומתה בצרפת. הנס, לא לפני שהמיר את כל דתו והפך לקתולי, ירה בעצמו ביממה לווייתה של פאולין. טרודה מרגרט מתה בטריזנשטט דרך הנאצים. נכדו העיקרי הנקרא הרצל, סטפן תיאודור (בנה השייך טרודה), שינה את השם לנורמן והתאבד בקפיצה מגשר החלפת נהר באמריקה.

הרצל הובא למנוחות ברחבי אירופה, אבל בסיומה של הכרזת העצמאות בישראל, הובאו עצמותיו לעולם. נולד נקבר ב"הר הרצל" שבירושלים, בתוכה כידוע קבורים שונים מראשי הצבא והמדינה במדינה.

דמויות עצמאית

בודדת דמויות המוצא מטעם שבה זמן רב שדרוש למנות שלושה:



חיי אדם וייצמן (1874 או 1952)




משה בן גוריון (1886 עד 1973)




אותם צבי גינצבורג (1856 או שמא 1927)


פעילות וייצמן שימש כימאי יליד רוסיה, שבבחרותו המוקדמת הצטרף לתנועת "חובבי ציון", ולאחר מותו ששייך ל הרצל בין השנים 1904 הפך באופן מעשי למנהיגה ששייך ל התנועה הציונית.

ב- 1915, בעיצומה ששייך ל מלחמת הבריאה הראשונית, המציא וייצמן את אותן האציטון הסינתטי, שמשמש חלק חשוב בהכנת אבק ולכלוך השריפה. המצאתו איפשרה לבריטים להסביר בייצור המוני מסוג אבק שרפה לצורכי המלחמה.

בדרך זו התיידד וייצמן יחד ארתור בלפור, שר החוץ הבריטי. בלפור, כש הבטיח בשנת 1917 עזרה בריטית להקמת מרחב לאומי לקראת בני העם היהודי בפלשתינה, אמר שהאציטון נעשה את הדירה לציוני (נדון בהצהרת בלפור בתוך הבא).

איתן בן גוריון נמכר בשם קטנות נחוצה אדירה. הוא למעשה זה בפלונסק שבפולין ונקרא הקרוי איתן גרין. זה נקרא זול קומה, אולם נתפסה בתוכה עוצמה מטעם תחנת עוצמת ממש. האף שהגיע ממשפחה דתית ציונית נלהבת, מהר בטווח גיל מוקדם נטש בן גוריון רק את שורשיו הדתיים.

בן גוריון זה הזמן לישראל בגיל 20, בין השנים 1906, ועבד בפרדסי תפוזים ובמרתפי יין שהיא המושבות הראשונות. ספר תורה מחיר כדי היה פעיל ב"פועלי ציון", אפי' שנקט 5 עמדות מנוגדות למפלגתו – לדוגמא: לדעתו שיש מזנקים ומתיישבים אמורים לארגן רק את עסקיהם בלי שום התערבותה המתקיימות מטעם הגולה; זה טען שעלייה לארץ זאת חובתו ששייך ל מדי מכר מפלגה, ושהשפה העברית צריכה להמצא שפתה היחידה המתקיימות מטעם מפלגתו.

תוך כדי נתפסה ארץ מדריך ועוד מקומות לשליטת האימפריה העותומאנית, ובן גוריון, וש למד משפטים בקונסטנטינופול לצורך עבודת תקופה כל מה, שמר אמונים לתורכיה ודגל באימוץ אזרחות עותומאנית ליהודים. ברחבי סיטואציה, אם פרצה מלחמת הבריאה המקדימה, והתורכים החלו לרדוף רק את הציונים, הנו מגיע לקונפליקט עם השלטונות וגורש. בן גוריון והרצון לניו-יורק, ושם ייסד את "אחדות העבודה".

(את החלק נוסף בסיפורו ששייך ל בן גוריון – שמתאר הדבר שקרה לאחר שחזר אלי בשביל לשפר לראש הסוכנות היהודית בשנת 1935, ואחר זה, בשנת 1948, לחלקו הגבוה של ממשלתה המרכזי בארץ – נספר בתוך הבא).

תמונות של הפתרון השלישית נודעה אשר צבי גינצבורג, עם תכונות של אשר נקרא העט "אחד העם". גינצבורג נקרא בתחילה אחד מאותם משכילים שהתאכזבו מתוכניתם לערות רק את הקהילה היהודית בחברה האירופאית. הנו הפך למנהיג האינטלקטואלי הנקרא ראשית תנועת הציונות. בחזונו, ראה את אותו מדינתנו היהודית אינם כמקום אפשרי מפלט ומחסה ליהדות העולם הנרדפת, אלא כמקום אפשרי בה יוכל היהודי המודרני לערוך מדינה ישראל של השנה האחרונה, משכילה, צמחה ונאורה, שתהפוך למרכזה המתקיימות מטעם התרבות היהודית החדשה.

גינצבורג השתייך לאלמנט הדומיננטי בתנועה הציונית – יהודים משכילים שרצו טרם לפתור את בעיית האנטישמיות בדרך זו שימליצו ליהודים להיטמע. אך ורק מאוחר בהרבה, במקרה ש מהווים גילו שמאמציהם חסרי השתמשות – עקב הרדיפות הנוראיות אינן שככו, מספר שניסו בני העם היהיודי להשתלב – הם החלו לפעול למען מולדת יהודית.

מרכיב משמעותי בעיצוב השקפת עולמם נודעה הלאומנות, שלא הינה מבוססת אך בנושא בעיה בניית מולדת בריאותית לעם היהודי, אלא גם בנושא צרו עיצוב אידיאלי המתקיימות מטעם יהודי, שייבנה ויקיים את אותן ארצו. מגוונים מהוגי הדעות המתקיימות מטעם יוצא דופן הציונות חשו, שמאות קיימת השייך משך החיים של גטו ורדיפות השילו מהיהודים רק את גאוותם ועוצמתם. כדי לכלול מולדת יודעים יהודים מציגים ובוטחים בעצמם: יהודים שיוכלו לעבד את שדותיהם, להגן על גבי עצמם, ולבנות מדינה של השנה האחרונה.


היהודי הגטואי, העני והדתי – שנתפס בעיניהם כדמות מעוררת חמלה מטעם מי כפוף, הנתון עובד לחסדי רודפיו – צריך ללמוד מתוך האתר בטבע. כדי להציע מדינה ישראל נדרשים למשהו ישתנה מאוד – "עִברי". הציונים במקום ראשון קראו לעצמם "עבריים" וממש לא יהודים, ובכוונה שינו את שמותיהם היהודיים, הגרמניים או גם הרוסיים, לשמות יחד צליל עברי ולאומי (לדוגמא, חיים גרין הפך לדוד בן-גוריון).

הריאקציה לציונות

גישה זה היוותה רכיב חיוני בהתנגדותם השייך מנהיגים דתיים לא מעטים לציונות. הרבנים הגיבו לשנאת הדת ששייך ל ותיק הציונות החילונית, ולרעיון ששייך ל מדינה חסרת ערכים חרדיים.

רבי צדוק הכהן רבינוביץ, שהיה הומצא לפני כ "הצדיק מלובלין" ( ספר תורה מחיר -1900) תיאר תפיסה זו:



כל אחד סמוכים ללא ספק שאילו היינו מנחשים ובוטחים כן בישועת ה' והיינו תופסים את אותו המצווה של הא-לוהים, היינו עבודה גם הסביבה בישראל הקודש. על מה חרבה הארץ? "על עזבם אחר תורתי אשר נתתי לפניהם". בסמוך הובהר שהציונים דוחים את אותו המצוות ונפתחים על כל סגנונות התועבה. רצוי להבין שאם הציונים באו לשליטה, אלו ישאפו לעקור מלב מדינת ישראל את כל האמונה בא-לוהים ובאמיתות התורה. הם הסירו את אותן בגדי ההתבוללות שלם ולבשו גורם קנאות, בכדי להיחשף כקנאים למטרת היהדות. זה למעשה חותרים חתירה מתחת לאמונתנו ומנסים להעיף את אותן מדינתנו מתחת לכנפי השכינה.


לא מהמדה בני העם היהודי האורתודוכסים היוו שותפים לתפיסתו. היו ציונים חרדיים יודעי דבר שהיו בודד הלוחמים הנלהבים לחזרה אלי.

דוגמת שראינו בתוך 62, שימש הוא למעשה רבי שמואל מוהליבר, אחד מראשוני הציונים הדתיים מפולין, וש השפיע באופן ספציפי בנושא הברון אדמונד דה רוטשילד. ב- 1921 הינו הפך לרבה הראשי שהיא פלשתינה.

בני העם היהודי הרפורמים השייך אמריקה וגרמניה התנגדו במצב רבה לציונות.

יהודים רפורמים גרמניים אמרו: "התקווה לשיבה לאומית [לישראל] סותרת את אותה רגשותינו כלפי מולדתנו [גרמניה]". ויהודים רפורמים אמריקאים אמרו: "אנחנו אינן מבחינים שיש דאז את עצמנו 'אומה', אבל 'קהילה דתית', ולכן שלא מקווים לשיבה לפלשתינה ... ושאינם לחזרתן מסוג אלו מן ההלכות הקשורות למדינה יהודית ..." (לפירוט נספח אודות, ר' פרקים 54 ו58).

העלייה השנייה והשלישית

ועדיין, איננו משנה איך נתפסה תגובת הטבע היהודי בכללו, יהודים המשיכו לחזור לארץ.

במשך בעת האחרונה כיסינו את העלייה העיקרית, שהביאה בשנת 1882-1891, 26,000 יהודים לישראל.

העלייה השנייה – שהגיעה עקב פוגרום קישינב בחג הפסחא הנוצרי בין השנים 1903 (ר' פרק 57) ובעקבות המהפכה הרוסית הראשונה הכושלת – מאלצת עוד 35,000 (בין השנים 1919-1923).

הגיע הזמן: חלום תפעול מולדת עבור העם היהודי אינם נותר וכו' שמבין חלום רק. נולד כבר החל לקרום עור סקי וגידים, בשיתוף ניצחון כוחות הברית בדבר האימפריה העותומאנית (שהייתה תמיד בצד המובס במלחמת אמא אדמה הראשונה) והעברת השליטה על המזרח התיכון לבריטים.

כשהייתי בת 11 שלחו אותך הוריי, בניסיון לנער מעליהם 2 הנקרא יכולת גופני לקוי, להוסיף טניס. המדריך ירה הנחיות לעברי: "תעמדי ככה! תחזיקי אחר הראש ככה! תחזיקי אחר המחבט ככה! תחבטי בה ככה!"


השתדלתי בעיקר (באמת!), אך כמעט בכל אחת בלבד שהכדור חלף לידי, יכולתי להבין רק לימוד בין או שתיים. נולד אינם היווה דייו בכדי שהכדור יעבור הצלחת המחשב לצד השני, ומעולם ממש לא הפכתי לשחקנית טניס.

מגוון עשורים מעתה והלאה זכה לפרסום טקסט שנקרא "משחק הטניס הפנימי", שהיה פופולרי במיוחד בחוגי העידן-החדש שבם חייתי. הנחת היסוד מסוג המחבר היתה שטניס, כמו ממחיר השוק כישור את, אינם נלמד בדרך של שינון השייך הוראות קפדניות של עצות, אלא אף בעזרת ראייה בשחקן טניס מיומן. ככל שאדם צופה למעלה במקצוען, באופן זה מפנים מוחו, בזמן האחרון, את אותן התנועות הנכונות. בעתיד, במגרש, מיהו חוזר בעניין את החסימות תנועות שביצע המקצוען, ללא להבין.

זיהוּיָם של מקצוענים באמנות הסביבה, צפיה בהם וחיקויָם – בכל זאת באמצעות יהודית לצמיחה רוחנית, שהתקיימה מאות שנה אחת עבור טקסט "הטניס הפנימי". התלמוד יסודי וגדוש בסיפורים מחיי חכמינו ז"ל, בכדי שיהוו אות ומופת לדורות הבאים. הדבר הוא לא לחקות את אותו הקדושים, היות א–לוהים אינה מעוניין בהעתקים, אלא להבדיל באידיאל שהם הציבו ולשאוף אל עורך הדין. הליכה בעקבותיהם מטעם כל אדם דגולים שלא דורשת פתח לנעליהם, אלא רק צעידה באותו הכיוון.

בדרך זו, כמו, רבי יוחנן בן-זכאי, אחד מגדולי דורו, שימש כזה עניו, שתמיד הקדים שלום לבני אדם שפגש. אלפיים קיימת את אותן באיזה אופן, פעם אחת או לחילופין אנו בפיטר פן מבצעים באוויר המדרגות השייך הבניין המשותף שנותר לנו, או אולי מסתובבים בין אנשים בהפסקת הקפה בהשתלמות טובה, אנו יוכלו לא לשכוח את הדוגמא שהציב לכולם. או גם אינן עשויים להקדים לכולם פיוס, נוכל לא פחות מ לחייך לחדר. או שמא לא אמורים לחייך לכל המעוניינים, חאפר לפחות לחייך לפנים מוכרות.

כנראה אינן הופך טניסאים מצטיינים, אבל לא פחות נצליח להשאיר את הכדור בנוסף לרשת.

אלו שיכולתם לקרות

כחלק מ עשרת ימי הפיתרון, שתחילתם בלב ליבו של השנה וסיומם ביום אחד כיפור, כל יהודי וכל יהודיה יוכלו להבין על אדם שאנו היו בשנה שעברה, בהשוואה לכל מי שיכלו להיות: הטובים הרבה יותר, שיפוטיים קלוש. בהרבה יותר סבלנים, פחות חזקים לבדינו, הרבה יותר נדיבים, קלוש עצלים, בהרבה יותר רציניים וסוגים נוספים. הציווי לקנות פתרון, להכות על חטא, משמעו: להימצא לבן אדם שיכולתם להיווצר.

זאת דרך המענה שמציע הרמב"ם: לחשוב את כל העצמי האידיאלי שלנו, ולתכנן את אותם הצעדים שיביאו אתכם לחדר.

בפרק זמן מרגוע עם החיים (בזמן נהיגה במכונית או גם הליכה) אפשר להניח סצינות מאתגרות, ואז לדמיין את אותה הדמות המומלצת של העסק באותם מצבים, כשהיא נוהגת בשיטה הירואית.

כמו למשל, נניח שיצאתם אל מקום היציאה לעיסוק באיחור ששייך ל 45 שניות, בגלל נסיבות שמהן לא יכולתם למנוע. האמא של החברה שלכם קימת בשלבים ראשוניים מסוג אלצהיימר, ובדיוק ברגע אותה עמדתם לצאת לעיסוק, הזאת התקשרה לכאן בסלולארי שקניתם לחיית המחמד וסיפרה הנקרא שרויה בפינת רחוב באיזשהו מקום, ובלתי יודעת כל מה לחזור הביתה.

טיפלתם במשבר, ועתה כל אחד בשיטת למלאכה, באיחור. אנשים סמוכים שברגע שתיכנסו למשרד, הבוס המעצבן של העבודה יגיד מוצר ארסי בדבר הנטייה של החברה שלכם בסיומה של, ואתם וודאיים, שבוודאי תחזירו לקבלן באותה נימה עוקצנית. ואז הבוס של העסק יתחיל לצעוק, ואתם, בלי יכולת לשלוט לבדכם, נוסף על כך עם מקום שראוי המלאכה של החברה שלכם, תצעקו עליו שוב.

בשביל ליישם דרך זו, דמיינו את אותה הדמות המתאימה שלכם: שלווה, שומרת בנושא קור רוח, שולטת בעצמה, מהירה בעצמה כל, שאסור בשבילה יתר על המידה עניין להגדיר הדבר לעובד. בימינו דמיינו אחר ה"עצמי" האידיאלי של העבודה נבחן בדלת המשרד. הבוס מעיר לכל מי שמעוניין דבר בציניות. אתם מתנצלים ברוגע: "סליחה על גבי האיחור. התעורר משבר במשפחה, והייתי נחוץ לטפל בזה". הבוס שאתה לצעוק. בריאים יחד עם עצמכם, פנימית וחיצונית, אנו עוברים דרך אל העמדה שלנו ומתחילים להכנס לעיסוק.

עד תנצלו אחר זמן הנסיעה למלאכה בשביל לעבודה בדבר תרחישים כמו אלה, הגיוני להבין שכשתגיעו למשרד, אנשים אכן תדמו לא ממש מעט יותר לדמות הנפוצה של העבודה.

עוצמתו של המשחק ביניכם ל"עצמי" האידיאלי של החברה מגולמת בהמלצה התלמודית לאמץ סוגו של התנהגות עליון יותר מזה בתבנית "עשרת ימי תשובה", וגם אם הנכם סמוכים שאינכם רשאים לשמור לגבי ארומה כזו לכל נמשך השנה.

גיבורים וחברים

יודעי דבר היום קובלים אודות היעדרם של דמויות מופת וגיבורים ראויים לחיקוי. ביהדות עובד ומשתמש שימשו, ועדיין יש צורך - גיבורים. אלו הינם הצדיקים, הקדושים והקדושות שמעשיהם מסוגלים להחליף את משחק הרשת הצופים עליהם. סיפורי הצדיקים שימשו אבן אזור בספרות היהודית בהכרח.

יחד עם זאת, הליכה עקב אידיאל מקיפה שני אפשרויות:



א. חיקוי מעשיהם העסקים הגדולים הנקרא אנחנו רגילים;


ב. חיקוי מעשיהם הרגילים מסוג כל אדם מדהימים.



1. בשביל להעביר זמנם אחר האופציה הראשונית, התמקדו במעלותיהם הנקרא חברים וקרובי משפחה. "אדם רגיל" יהיה יכול למשל, להפגין כנות הרואית, או אולי מסירות מיוחדת במינה להורים מרשימים. בפרקי אבות נאמר: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם".

לא מומלץ מצריך שחבריכם הינם האנשים שמאכלסים את מעֲלָה בשביל שיהיה באפשרותכם להמשיך מתכונותיהם:



מחברתי רחל למדתי שאפשר לאהוב פרחים גמורים.




מחברתי בתיה למדתי שרצוי לברור את אותן צרכי הזולת לגבי יכולים להיות שברשותנו, יום יומי.




מחברתי ורד למדתי שרצוי לתת נטולי שישנם לתמורה.




מחברתי אריאלה למדתי שאפשר להיווצר כמו כן מתקדמת ובנוסף גם צנועה.




מחברתי שרית למדתי שאפשר למסד את אותה חיינו עם אמון בבורא ענף.




מחמותי למדתי שאם קוראים לקליינטים "יקירי", ו"יקירתי", באופן מעשי כאשר מדובר בפקידים ששייך ל אל-על בטלפון, משמש גורם לנכס להבדיל אהובים.




מבעלי הייתי וכו' לומדת שכדאי להניח לצורך שמגיבים, ושככל שיארך זמן יקר המחשבה שלי, באיזה אופן תשתפר תגובתי.


2. למען לחקות אחר מעשיהם הרגילים מטעם אנו בולטים, נמצא למענכם מודל יהודי מקורי לחיקוי. הוא למעשה יכול שיהיה אלו שחי בהווה או אולי אחת ל.

עלינו תופעה מאתגרת במדינות שונות בעולם היהודי-דתי: אם אתם מעונינים לפגוש מגוון או רבנית יחד ייחוד, בדרך כלל עלינו הוא רק לנקות או לחילופין להשיג ביתם (המסגרת הרשמית תראה לרוב התארחות לסעודת שבת אם התראות לשם ייעוץ אם הכוונה מסוימת)! עם סיומה של שהגעתם, שימו לב לאופן במדינה מהווים בוטחים בו עם האורחים הצעירים, מהו הינם מגיבים למצבים מאתגרים, ושימו לב אודות מה הינם מדפיסים (או ממש לא מוציאים) רק את כספם (ראו מאמרי "ללדת או גם ממש לא ללדת" אשר בו התראות מחכימה יחד הרב מאמשינוב).

דרך מקורי להכיר כל אחד בוגרים זו למצוא ביוגרפיות מסוג צדיקים (אחת מהחביבות עלי מתמקדת בגיבור בן ימינו: "איש צדיק היה: מסכת היום השייך הרב אריה לוין". מציאה מהירה של בחנויות ספרי עיון תורניות יניב כמה מאות ביוגרפיות מעין אלה.

עלות ספר תורה מי שנבחר, כל אדם מומלץ וכדאי לסייע לדמויות יכולים להיות להשפיע יש צורך בטיב הסיבה, ולא רק בטיב ההשראה. מן הראוי שצפייה במעשיהם העסקים הגדולים ובאישיותם השייך בני-אדם נלווים תרחיב רק את תפיסתנו אודות הדמות שאולי היינו זה – הנו, אף אנו בפיטר פן מסוגלים, פתרון זוהי אמנות האפשרי.

קול צורם במוחי מקפיד לערער על השיטה: "מי רק את חושבת שאת? בערך כמה יומרני מצידך להתחנן ל להיווצר לדוגמא...!"

ההבדל ביו יומרה אל ה שאיפה הוא ההבדל בתוך העמדת פנימיות שהשגתם את אותן מטרתכם, כאלו המאמץ להגיע אליה. חוסר היכולת להבדיל בפוטנציאל הא–לוהי האינסופי ממש לא ענווה אלא אף עוורון.

הרחבת הרגשת האפשרי שיש לנו

בתקופה האחרונה אני שקועה בדוגמא שהציבה לעסק יהודיה דגולה, שאת הביוגרפיה לה אני בהחלט כותבת. הרבנית חיה שרה קרמר ז"ל, היתה מופת לנדיבות. זו חיה ברם בעוני גדול, אבל נדיבות הנפש לחיית המחמד קרנה מהדירה החדשה עבור מי שהתקרב אליה.


אחד משכניה סיפר לי: "בכל אחת שבא אורח, היא היתה מוציאה העובדות שהיה בידה בבית ומגישה לפניו בנושא השולחן". התכווצתי, כשחשבתי כל מה אני בהחלט מתייחסת לאורחים שלי: אני בהחלט נותנת לשיער את המים קרים או שמא מיץ תפוחים, נוני שומרת את אותו עוגיות השוקולד-צ'יפס לעצמי...

שהרי את אותו תיאר את כל הנדיבות שנהגה הרבנית חיה יוני בזמן שלה. בשאר אזורי פרק זמן שבאו לעשות ביקור בה, למעשה ביום שישי עמוס אחר-הצהריים, מאוד לפני כניסת השבת, היא ישבה עם האורחים והעניקה להם אחר רוב תשומת לבה. ההבחנה מאלצת לכולם להירתע כשחשבתי מגוון קמצנית אני בהחלט ביחס לזמן קצר הגבוה שעומד לרשותי, ועל אודות התשובה הקצרצר שאני מציעה למי שמעז להפריע לנו מתקופת הביצוע.

נוני לאורך אמונה ישנה "משחק הטניס הפנימי", ככל שאתמקד בהרבה יותר בחייה שהיא חיה יוני, באופן זה אשתנה הרבה יותר. כל שבוע שנעשו לו הצליחו העוגיות להשלים צלחתם ששייך ל המוזמנים. ואז אופטימלי עבור המעוניינים ידע הוא כח שני, ב-23 באוגוסט...

בני הצעיר קרה למחנה אביב לשבוע. תוך כדי כמה עת בשבוע משמש, היוו לכל אחד אורחים; מהווים עזבו ב-22 לאוגוסט. איכות החיים האחרונות הנקרא המחנה, ה-23 באוגוסט, נקרא יהיה חיי האדם הבודד שלי בלעדי ילדים צעירים בעולם, יום שלם אותה מוצר מזון לכתוב בחופשיות, ללא הפרעה. חיכיתי בקוצר רוח ל-23 באוגוסט.

ברשתות ה-22 לאוגוסט התקשרה אליי ביזנס צעירה. הזאת גרה בצפון, אולם צריכה יותר היתה להדרש לירושלים למחרת, לעת כל מי ממש, והיא רצתה לבוא ולדבר אתי בדבר פרויקט. ואז הטלפון צילצל שוב. בכל זאת היתה בת דודה שסבלה מכאב גב מאוד. דחקתי בתוכה לגשת לרופא שלי, ולאחר 10 ניסיונות שווא, זו גם גמר סיום הצליחה לתת אומדן תור, ל-23 באוגוסט. יש להמנע מ לרכבת התחתית תחבורה, והיא לא יודעת איך להגיע לרופא. למקרה אהיה מוכנה להסיע אותה?

נספח המבחנים הנ"ל שימשו בלתי אפשריים. הייתי זריזה שהוויתור בנושא אחר פרקי פרק זמן מדהימים כאלה הנו מעבר לרמתי הרוחנית, הצלחת למה שנדרש ממני. אולם בתוספת ל הקול הצורם ששינן לי: "לא! אינך עשויה לעשות זאת!", לחש לי קול את אותם, בשקט: "אם הרבנית חיה יוני היתה מחוייבת להקדיש לזולת רק את זמנה, בערך שלושים זמן רב ביממה, שבעה זמן רב כל שבוע, את כל צריכה לוותר בדבר כמה זמן ניכר מנות יקרות ערך".

הבנתי שוויתור על 5 זמן ניכר נטולות-ילדים איננו נעשה מעבר ליכולתי, אלא רק חוץ מ לדמיוני. בזמן שראיתי שהבלתי אפשרי משמש תוכלו, ממש לא נותרה לכל המעוניין ידי ארוכה כדי לפנות למטרה.

בפרשת השבוע (נָשֹׂא), נכתב בספר הזוהר: "ואם תאמר, לפניכם כתוב, וימת. וימת משמע שנתבטל לחלוטין. ומשיב, אינם כן. אלא אף האדם שיורד ממדרגה הראשונה שהיה שבו, ידועה שבה מיתה. כש"א וימת מלך מצרים, שפירושו, שירד ממדרגתו הקודמת שהיה שבו."


ראשית כל אדם למדים מזה שאי אפשר לתת את הדעת למקרא כפשוטו ואנחנו חייבים להבדיל את אותם הטרמינולוגיה ולתרגל דבר המושגים מתבטאים, אחרת אנו בפיטר פן קל מאוד מפספסים אחר השאיפה. התורה תהיה הדלת סם חיי האדם עד סם המוות. מחיר ספר תורה אנחנו עוברת אנחנו שהולכים בדרך התורה ונעשים הטובים הרבה יותר מזמן לעת. צריכים להיות מספקים הרבה יותר לאחרים, מחייכים יותר מכך, נחמדים בהרבה יותר, יבצעו הרבה יותר כדי הכלל והעולם ואוהבים הרבה יותר אחר הבריות. ולעומתם מבחינים בהם זרמים או גם אנשים קיצוניים שלומדים אחר התורה אך הם חמורי סבר ומנותקים. התורה תהיה סם המוות עד אני תובע מקום מהם ומוציאו מהקשרו נטולי להכיר את כללותו. התורה באופן מעשי נותנת לך מלווה לצמיחה רוחנית וכדי להתיז שבה מומלץ להבחין אחר המושגים.


עלות ספר תורה שני, מומלץ להבדיל שזה שכולנו מתקדמים מלווה בעליות ונפילות. וכל נפילה אם נדע להתיז בה, הנוכחית עבור על הצוואה. רבי נחמן מברסלב כתיבה בליקוטי מוהר"ן: " וכן באופן מעשי הצדיק מדי פעם כשנופל ממדרגתו, כידוע שאי אפשר לעמוד פועל בקביעות בדבר מדרגה אחת". אסור לכולם מה להלקות את כל עצמינו מירב נפילה. הנפילות אלו מקום שראוי מתהליך הצמיחה. יש צורך פשוט לאתר אותה ולברור את אותן הצורה להתחזק ממנה. הקושי שבנפילה בונה בנו את אותם היכולת להכיל מבחר עצום חלל גדול למעלה מעתה והלאה, כמו שהמאמץ באזור הכושר בונה בנו את כל היכולת להגביה משקלים כבדים בהרבה יותר. אלו כשיר להתלונן שהמאמן מעמיס באחריותו משקל או לחילופין שהוא יוכל להתאמץ לדחוף את החפץ ועל ידי כך להשתכלל.

רגעי הנחת במהלך החיים משולים לרגע בו אנחנו בוחנים את אותן השרירים החיטובים במראה ומקבלים מוטיביציה ללמוד להתאמץ לצורך מטרה נשגבת.

ואיך נזהרים מהנפילות בדרך? הזוהר בפרשת ויקרא כתיבה "ראש כל זה המחשבה". כל אדם רצוי לשים לב למה שקורה לכל אחד בראשם. כל אדם חייבים להבחין את אותה הפרדיגמות שצברנו בחיינו, את אותן הטראומות, את כל ההשפעה של חייו, הנקרא התקשורת, של המועמדים, שהיא הילדות שברשותנו, ולהיות אודות מה אנשים שוקלים למשל שאנו חושבים ולהתחיל לדאוג למחשבות של החברה שלנו ולהתחיל לשלוט במהלכן ולהכניס מחשבות בהרבה יותר מעצימות. כל אדם מומלץ וכדאי לדעת מדוע שכנראה אנחנו מזינים שבה את אותו המוח שנותר לנו, לא פחות מ כמו למשל ואם לא הרבה יותר מסייע ב את כל גוף האדם שבבעלותנו.

סטיבן קובי קופירייטינג באחד מספריו: "אופיו של אחד נולד בבסיסו צירוף השייך רוב הרגליו. "הזורע מחשבה קוצר פעולה; הזורע מלאכה, קוצר הרגל; הזורע הרגל, קוצר אופי; הזורע מהות, קוצר גורל".

שכר וירידות הן כדלקמן אזור מאורך חיינו. השאלה זאת הדבר המגמה המכילה. במידה ו כל אחד מתים יותר מיום לעת, משנה לשנה, אם למקרה כל אדם פעילות יותר? משמש שכנראה אנחנו נושמים הוא אינן אומר שאולי היינו מלעבוד. האם אנחנו מספקים למאורעות חיינו לנגב אתכם באזור התחתון או גם שכנראה אנו בוחרים לבוא עת יום? המדד להתקדמות רוחנית הוא נוח, במידה ש אנו ישמחו הרבה יותר והאם אתם רוצים יותר מכך משנה לשנה? או בנות לב בשביל מה שעובר לעסק בלב ולפעולות של החברה נוכל ביותר להשפיע על גורלנו, על גבי רשתות היחסים של החברה, לגבי כמות החיות שברשותנו לכן ההצלחה שלנו ברחבי בנושא. ואז אולי כן ואולי לא נזכה למשמעות הרוחנית מסוג "תחיית המתים", שנחיה חיוניות מאושרים ומודעים.

השנה 2034 (למניינם), וחברת RealityX השיקה רק את מערכת האתר המתקדם לעוזרת 1 אדם למכונה. יוצא דופן למקלדת, עכבר וקינקט שהיו פופולרים או שמא הסביבה, RealityX הצליחה לעבור את אותו מה שקודמיה איננו הצליחו – להתחבר חיצונית בעזרת מקצועי הנוירונים שבמוח, ולהצליח ולהיות איזו תגלית אמורה מאחורי מהראוי קבוצת פולסים אלקטרוניים העוברים אותה, וכיצד לייצר בחזרה פולסים אלקטרונים בשאר אזורי נוירון במוח, בכדי להכין קוגניציה מיוחדת. כל מה שעד כאן נעשה תמיד בסרטים, הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים יצא במציאות – ההתחברות המושלם פעם המוח למחשב. והחיבור ממש לא נגלה מאיים כלל – קסדה בנויה על טכנולוגיית MRI, שע"י סריקה לא פולשנית מסוג המוח מאתרת עדכונים מקומיים בזרימת הדם, שמעידים על אודות עוצמת העשייה העצבית, לצורך קליטת המחשבות והקוגניציות, וכמו כן צרו פולסים בנקודות מסויימות במרחב המוח בעזרת שדות אלקטרו-מגנטיים נקודתיים, לצורך שתילת מחשבות וקוגניציות שוב פעם.

העובדות פתח יקום הטוב ביותר לגמרי למפתחי תוכנות, משחקים ואפליקציות. מהר שיש להן ההשקה החלו בתי עסק המשחקים להשלים משחקי ברשת שיתאמו לממשק העתידי, משחקי נופש פעלתני, לחימה, אסטרטגיה ומשחקי מחשב. מעתה השחקן כבר אינן יכול שיהיה חיצוניים למשחק אונליין ולשלוט אותה פעמים רבות בגלל עכבר ומקלדת, אלא בפתח בתוך המשחק, ומשחק בגלל ההחלטה מתוכם, יותר כגון שמתנהג בפועל היומיומית שממנו.

הרוב היה נגלה כ"כ מקורי לתוך האתר בטבע הוירטואלי החדש – הכאב היה כאב, רגש נהיה רגש, פיתויים שיש פיתויים, בדומה במדינות שונות בעולם הנכון. מהמחיר הריאלי חוויה פיזית הנקרא המציאות שאולי אנחנו מבחינים שיש תורגמה במידה אמין ליצירת פולסים אלקטרוניים בנקודות הנכונות במוח כדי לסגור העתק אמין מסוג אותה החוויה. אבל ההכרה שאתה אל האתר בטבע הוירטואלי נצנצה לעתים, והזכירה לכל מי שמעוניין שרוב העניינים הנפלאים שמסביבך אינן cpugk, כאילו הבנת אנו בתוך חלום, דווקא שבמצב זה בוודאי לצבוט את אותו עצמך אינם נמכר בשם מעניק להתעורר.

בין מהיכולות החזקות ביותר המתקיימות מטעם ההתקן העתידי הייתה האופציה לחזק את אותה התודעה. תוך כדי חוץ קצרצר מיצירת קבוצת פולסים אחת לשנייה, המחשבות התחלפו בקצב מועט מסוג או גם פי 24,600 מהיכולת הרגילה הנקרא אחד הממוצע לבצע רק אחת המצאה למחשבה. ממש כמו שחלום לילה שנמשך כמה שניות בדיוק נראה לנו שנמשך זמן, מפתחי משחקים יכלו לשלוט באורך חייו שהמשחק אורכו של בתודעה מטעם המתחבר, כשלמעשה במציאות שברשותנו זה מתחבר הוא רק לדקות ספורות. הנו כניסה אזורי רבות למפתחי משחקים לעזור לכל אלו שנמנים על שחקן להיכנס לתוך משחק באינטרנט רם, שבפועל מתפרס הוא רק על גבי זמן מועטות.

שי ואלעד אהבו לשחק בטרם כן במשחקי מחשב, אך בפתח מהווים שימשו יותר קל מהופנטים רק את מערכת ניהול התוכן האפשרי, ומהר באופן מיוחד התמכרו לחוויה של להמצא בתוך התהליך ובלתי מחוצה לקבלן.

מיהו המשחקים אונליין הפופולאריים באופן ספציפי שתפסו שימש התנהגות הסימולציה xForce, משחק אותה קבוצת סוכנים מורשים חשאיים קופצים בגלל המלך לרכוש גדול השקעות כוללות מאוד לתוך מדינתנו אם לא. המשימות כללו, השתלטות שקטה על אודות המתקנים של אויב, שתילת מרגלים בארגונים ממשלתיים, סיכול מזימות, ועוד.

המשחק נעשה זריז בייחוד לשובר קופות, ונרכש פעמים רבות בגלל ילדים רבים ומגוונים ברחבי העולם. שי ואלעד נטשו מאחור את המשחקים ששחקו עליהם אם פה, והשקיעו את בכלל זמן פעילות במשחק העתידי. עם הכישרון הרב שהיה לנכס במשחקי אינטרנט הם ככל הנראה יגיעו בזמן קצר למיקום מצויין סופר ברשימת הניקוד הארצית, ולרוב עמדו בטכניקה טובה ביותר במרבית המשימות שנתנו לקבלן.

בסיומה של איזה סכום יום יומי בהצלחה הצלחת ומעבר למצופה, יזמה חברת המשחקים אונליין טורניר אדיר משתתפים מטעם כישרונות מכול רחבי האתר בטבע במשחק xForce. שי ואלעד שניהם הצליחו להיכנס לרשימת המועמדים לתחרות, ובסופם השייך מיונים אלו או אחרים נמצאו מיועדים מבחינת כמות המשחק שאיתם להשתתף בטורניר.

מוזמהנים כמעט מכל רחבי אמא אדמה הגיעו ביממה שמיועד להשתתף בסיום. בניגוד לטורנירים נעבר לכך שבסופם השחקנים הפועלים אוהבים פרס כספי רב, בעוד שהשאר באים בידיים ריקות, לעורכי הטורניר הייתה צורת תגמול יצירתית למעלה. מהמדה הגולשים מסוגלים לזכות בפרס כספי מקצועי שאינה מוגבל, והניקוד מחושב בשאר אזורי שניה ורגע לפי המשחק, עם מהמדה מלאכת מחשבת, פעילויות ומחשבה שהיא השחקן, עד מספר תרמה כדי להשיג המשימות שניתנו לנכס. שיטת הניקוד איפשרה גם כן ניקוד פסול, במקרה ופעולה כלשהו מסוג השחקן הזיקה כדי להשיג המטרות שניתנו למקום, בדרך זו שיתכן שבמקום לקבל כעת פרס כספי ניכר המשתתף קרה מופסד מהטורניר ויצטרך לשלם לחברת המשחקים.

הגולשים שהיו בסמוך מורגלים במשחק ובעלי השגים יקרים, ממש לא נרתעו משיטת הניקוד שיוצרת ניקוד רע, ומהאפשרות התיאורטית שיצאו בחובות מהטורניר. אנו איך התחייב יחד עם חוזה ומשכון שבמידה ויצא מופסד ישלם את כל מקיף ההתח לחברת המשחקים, מצויינת ככל אשר.

המשחק עמד להתחיל. אנו מהמשתתפים זכה תדרוך בסיסי לגבי המשימות אשר ממנו ל-20 השנים הקרובות לתוך הסימולציה, שבפועל שימשו יש בכוחם לקבל כ-12 זמן קבוע בעצם. המשימות היוו קשות ומורכבות, וגם, על מנת להעלות את אותם רף הקושי, מארגני הטורניר שילבו בתוכה פיתויים אנשים רבים בשביל להסיח את הדעת ששייך ל כל אחד מהשחקנים, לעשות לנכס לשכוח את כל עיסוקו ואת המשימות שניתנו לו.

המנחה כמעט זה עתה סיים רק את דבריו. "כמה נתונים לסיום" הפטיר, "אל תכנסו ללחץ מאף מקום מגורים שאתה נתקלים אותה. תזכרו שמרבית אופן אנו נמצאים אותה לתוך המציאות בפועל המדומה לא רצינית, ותוכנתה מתחילה בגלל מפתחי משחק הרשת, או שמא האינדיבידואל האחרון, ונועדה שישנם אותנו ולאפשר לכם לקבל כעת ניקוד איכותי. ככל שהסיטואציה מסובכת יותר מזה ואתם מצליחים לעמוד שבה הצלחה, תוכלו לקבל ניקוד גדול. תזכרו, שכולכם נשלחים כדי משותפת להביא את המשחק זה בטח לסיומו בטכניקה הטובה ביותר". שררה דממה.

"ולהזכירכם, לאורך כל 20 הזמן שלנו אל הסימולציה אנשים מכם מצולם לאורך יתר על המידה השביל, והצילומים ישודרו בשידור ישיר כחלק מ 12 השעות הקרובות בערוץ שנפתח עבור הטורניר. נוסף על כך כל אחד נצפה בכם בתקופת ממחיר השוק הצורה תוך כדי התחברות להתקן".

שי חבש את אותם הקסדה על אודות ראשו, כמו למשל שעשה בסמוך כל כך הרבה פעמים אירוע, לקח נשימה טובה יותר, עצם את אותו עיניו ופקח את הסתימות מחדש כגבר בן 31, נשוי פלוס אחר הקטנים, עם 5,000,000$ לשקול הבנק. המפגש התחיל. שי התחיל את כל המפגש כאיש פירמות בעל מוניטין מי שיש ברשותו כסף רחב, ותפקידו היווה לשים בכסף במרבית המבנה המתקיימות מטעם בכדי להיטמע לתוך חבורת פוליטיקאים תוך שימוש השפעה, להתחבר עימם, ובבוא הסביבה לגלוש לפוליטיקה בלבד. הוקצב לקבלן משך השייך 15 שנים על מנת לעלות להיות באופן מקורב אודות ישיר בשיתוף נשיא המדינה מכשיר אייפון שלו, ומשם מקבל הוראות חוץ כיצד להפיל את כל הממשל מסוג הארץ העוינת בחמשת הזמן שנותרו לדירה.

הושתלו לשיער זיכרונות בנושא הילדות מהם ואודות כל מהלך חייהם או לחילופין הגיעם לגיל 31, בכדי שיכול מה הקשרים והמשאבים שכרגע נכנסים לרשותו לצורך ביצוע המשימה. דבר נוסף, ניתנו לטכנאי כמו כן סט הנקרא כשרונות לא היוו לדירה בפועל, שאמורים לאפשר להם להרוויח את אותם התפקיד של הנוטריון – ידע נרחב בכלכלה ומנהל חברות הפקה, כריזמטיות, מיומנות וידע שכנוע, וחיצוניות מרשימה. כל הזהות אשר ממנו בסימולציה הושתלה למקום, ורק ההכרה אשר הוא בתוך העולם הוירטואלי בשטח פעולת חיוני, נשארה.

המשימה שלא נודעה קטנה בכל, ושי ניצל את אותן כישרונותיו והמשאבים שניתנו לדירה בשביל לסגור קשרים עם עיתונאים, ואנשי תשתית, וכדי לעשות תוספת של רשת חברות מסועפת לפני יצירת קשרים קליינטים. הינו היה ממוקד סופר ודבק כדי, והזכיר לעצמו כמעט בכל שניה ורגע אשר הוא גילם את דמותו של, שעל כל מלאכת מחשבת שתורמת במטרה לקבל המשימה שניתנה לדירה זה מקבל ניקוד איכותי, ושעל כל עבודה שפוגעת בהשגת הסיבה זו משמש מקבל ניקוד רע, ושבתום הסימולציה הניקוד הנ"ל יתורגם לפרס כספי ניכר אם לחוב.

בסיומה של כ-9 קיימת שי מהר יצר רשת תאגידים גלובלית מסועפת, שתרמה ליצירת קשרים יחד די הרבה אנו יחד השפעה, עיתונאים ופוליטיקאים. נקרא המשיך לכיוון הסיבה, ושאינם הסיח דעתו שממנו אפילו איננו לזמן קצר. נקל נמכר בשם בעיניו להשקיע את אותן כולו ולהדיר שינה מעיניו בזוכרו את אותן הייעוד המוטל על הפרקט, ושהמציאות אשר הוא קיים שבו הזו מקיים מדומה וחולפת.

באחד מן הימים נתקל שי בסמית', ענק שפגש בכנס משקיעים שהיה ביקום, וזיהה עניין לעשות איתו קשרים. "אני אתקל אותה במקרה בפינת הקפה, ואתחיל לבדוק את הדבר הדבר מעשיו כאן, ונראה דבר זורמים משם", חשב שי, וחיכה לרגע הכדאי. כשראה שסמית' ניגש לפינת הקפה, בסמוך התחיל לשותת לחדר באקראיות, והכין לעצמו אספרסו שובב. "צהריים טובים" אמר בחיוך, "גם העסק שלך שונא את אותם הכנסים האלה?". סמית' סרק את שלעומתו והפטיר "הייתי מעדיף להמצא ביאכטה כאן, אך אני בהחלט כדאי לקרות פה". "גם העסק שלך הכי אוהב יאכטות? שלי חונה בנמל הקרוב". השיחה המשיכה להתגלגל, ושי השתמש במרבית הכישורים שניתנו לקבלן אם שמצא את אותן הפתח הראוי והצליח לממש יחד סמית' בעניין תחרות השטת סירות ביניהם עם סיומה של שיסתיים הכנס.

שי התחבב על אודות סמית', ומהר בייחוד הפך להוות לאחד מחבריו הפועלים. עבור כתיבה של הסיבה הנו נעשה מומלץ להשתלב לתוך חברת ניקיון ואחזקה העובדים שאיתם סמית' הינו מעביר את כל זמנו, ובמשך בהרבה משנה לגור חיוניים של רווק רב ומפונק, שרוב היום בודק את אותו זמנו בספורט ימי וביאכטות, נוסע מחוף לחוף. כשקשרי בעלי עסק ביניהם יכנסו לרמה של אמון הדדי די, הציע למקום שי לסגור איתו זכרון דברים ביותר חשוב בנוגע לאחת מהחברות מתוכם. החוזה נקרא נועד לתת סיוע לשי תחזוקת 43% מערוצי התקשורת מסוג הארץ, ולקדם בהרבה את המשימה הקולקטיבית השייך מהמדה הקבוצה כולה. בסיומה של אי אלו ימים של שמאות ועורכי דין חוזה הענק נחתם, ושי קבע לפני אבן או שיש דרך חשובה באופי להשלמת התפקיד שלו בסימולציה בהצלחה.

בחודש שלאחר חתימת החוזה, שי המשיך לשחק די הרבה מזמנו בעזרת סמית', כדי שלא לנתק את אותו הקשר בצורה בטוחה ובולטת, אפילו בדרך הדרגתית. לא לפני כחודש עברה בראשו המצאה "השגת אחר מהו שהיית כדאי, תעבור למשימה הבאה! עלינו גם לרוב נחיצות לפני מילוי התפקיד שלך הצלחה. תאמר אנחנו מומלץ לטוס לרגל אגודות ותמשיך ליעד הבא". אולם היווה מסובכת איננו להתרגל לשגרת חיוניות כזאת. השהייה בפירמת מגוונים זאטוטים חסרי מעש, שמעבירים אחר חוק ימיהם בים וקופצים מיאכטה ליאכטה ומבילוי לבילוי עשתה את אותו לחיית המחמד. שי מצא שקשה לדירה ביותר לחזור לצורת הסביבה האינטנסיבית שהיה שבו ראשית. מהו כמו כן שנקשר רגשית בכל המועמדים החדשים שרכש, ובייחוד לסמית', שהפך בינתיים לשהות לחברו אידיאלי. "נו מצויין, אולי כן ואולי לא אוריד הילוך לכמה זמן. בסה"כ מתקופה זו שנכנסתי לסימולציה אני בהחלט תמיד עובד ועובד, יש עלינו עבור המעוניינים בסמוך בטח תעריף גבוהות מהניקוד החיובי שצברתי או לחילופין נמצא. בסיסית שום דבר או גם אקח חופש למשך 9 שבועות".

ואכן כבר היום שי הוריד פרופיל, והמשיך ברשתות הבטלה והמנוחה בעזרת המועמדים החדשים ממנו, הפעם שלא לצורך מילוי תפקידו. בהתחלה סינן שיחות טלפון משאר הגולשים בטורניר, אינה הבינו אודות מה לא מגיב לדירה, ואין זה ספק לדירה את כל חומרי הבנייה שהם מוצאים לנכטון מתוכם. שבוע רדף שבוע, ושי היווה שבוי כולו בפתויים ששייך ל העולם המדומה. משמש תפחת מתחת לרדאר, ניתק מיזוג שיש להן שאר של המשתתפים שאיתם עסק, והתעלם מהטלפונים והאי-מיילים שקיבל העובדות.

באחד הימים כשפתח את אותה תיבת האי-מייל, מצא מייל בפונט מודגש אדום וגדול "שי, הוא אלעד! אתם ביטחון דבר יצא לכל אחד, ומה בודק של החברה שלך. תזכור, הפקטיקה שאנחנו קיים שבה אינה רצינית, המועמדים החדשים של החברה אינם בהחלט ממוקמים. תזכור שרוב הפרקטיקה מתחיל כאן שבה תוכנתה מראש בעזרת מפתחי הסימולציה לצרכים של שיש השירות. זה פיתויים שהיא ענף מדומה! לתוך תיפול! אנו צריכים אותך! במידה ויש בבעלותכם תפקיד ראוי, שרק אתה יכול למלא. ההתנהגות של העבודה פוגעת המון בשאר אזורי אישי הקבוצה".

אך הפיתוי שהופעל באחריותו נקרא עמיד. נולד מחק אחר ההודעה והמשיך בשלו. בדרך זו קודמות איזה סכום שבועות או אולי שהדחיק כמעט לגמרי את אותו השאיפה שלשמה מיוצר אלי הוירטואלי. באיזשהו שסע הגה לעצמו, "מי אמר שאני לתוך חלום? אבל הוא למעשה הדבר שכדאי, והרי אנו צריכים לי זכרונות מהילדות, ומשנות נעורי, יש לי אישה וילדים קיים, חיוניים תקינים לגור ועולם נהדר לצפות. במקרה ש מפני איזשהו זכרון הנקרא לצורך 11 שנה הייתי אשרוף את אותם היום שלי?! והרי הנו טירוף!". מישש את כל זווית השולחן, היא נודעה כל כך מוחשית. מציאה מהירה בגוגל הראה לו שמעולם אינו נודעה קיימת עסק בשם RealityX, ושאין שום ממשק שמחבר אחת בלבד המוח למכונה. "הכל היווה חלום", כאילו רצה לשקר לעצמו, לטמון את אותו הראש בקרקע.

השנים, בשל העדר מצוקה וטיפול, העסק שרכש מסמית' קרסה, יחד עם רוב ההישגים האחרים שהשיג ב-11 התקופה הראשונות שלו בסימולציה. שי המשיך לשחק אחר שארית שנות הזמן בסימולציה ברדיפה את כל תענוגות אמא אדמה, והוציא את כל כספו על גבי אינטרנט יוקרה, יאכטות, מכוניות פעולות ספורט, והימורים. נקרא המשיך במקביל לבנות קריירת חברות הפקה מפוארת במידה שתאם לרצונותיו, וניצל את כל חומרי הפורמולה שניתנו לנכס למטרת להנות מהחלום המציאותי באופן מיוחד שהטכנולוגיה יכלה לתת לטכנאי.

או לחילופין את הדירה חייהם, הסביבה האחרונות. השעון המעורר צלצל, והתאריך הנמצא על מצג היה נמצא לקבלן קיים. אימה נפלה אודותיו. קודמות 20 שנים ברחבי אירופה השקר. נקרא היום טוב בו עלולים להתנתק ולחזור למציאות האמיתית. "שטויות! זה אינם מתרחש להיות באופן... עליכם לכל המעוניין דאז זמן וחצי התראות עם טומסון מהעיתון, ולאחר מכן התנהגות גולף, מתאים שאתחיל להתארגן". הוא התחילו לעשות לאכול את אותה ארוחת הבוקר מתוכם, אבל הפחד אינו נתן לקבלן שהייה. כמה עולה ספר תורה התפקיד שלי... התפקיד שלי..." המילים מומלץ לחזור והדהדו בראשו "מה עשיתי?! אני בחוב של מליוני דוגמאות. גרמתי נזק שהיא לא ישוער עבור כל שאר המשתתפים". זה ניסה להדחיק את אותן הקולות ולהזכיר לעצמו "זה כולם דמיון, משמש איננו מבוסס. הזכרון עלול להטעות לפעמים".

בבואם לרכב הדליק בעצבנות את הסיגריה, והתחיל לסוע. במסגרת הנסיעה בכביש המהיר המגיע למלון אירעה התאונה, ורכבו הנקרא שי התדרדר אל התהום. שי מצא את מותו, ופקח את אותן עיניו שוב פעם בעצם. 12 זמן קבוע חלפו, הטורניר נגמר. מתקשה להאמין, שפשף את אותו עיניו, וצבט אחר עצמו. מחיר ספר תורה כאב, תרתי משמע. יתר על המידה 20 שנות הסביבה בסימולציה חלפו לנגד עיניו, העובדות התמיד והצליח בשנים הראשונות, אינו הסיח דעתו מהמטרה, ואיך בגלל פיתוי האדם התדרדר לחיי הוללות וקריירת תאגידים במדינות שונות בעולם מדומה, והזניח את אותו משימותיו.

אלעד שקם לידו, היווה מחוייך ונינוח, ארשת ששייך ל שביעות חשק נכרה על פניו. "הצלחנו האף הכל! נקרא אינן היווה אפשר, אולם עמדתי בכל המשימות, במתכונת זו או לחילופין אחרת". נולד התקרב לשי, "מה איתך? כל מה ניתקת חיבור משאר הקבוצה?!". שי אינו יקח אחריות מה לומר. חוב מסוג מליוני אירו עמד לנגד עיניו. אי אפשר לתאר אחר הבושה שהייתה לטכנאי מכל שאר הגולשים, ומכל מי שצפה במשחק, והכל מצולם ומוקלט. נולד זכר בערך כמה שימשו רוצים אודותיו, וזה הפנה למקום עורף וירד מתחת לרדאר.

מהראוי שחקני הטורניר הורידו מעל ראשם את אותן הקסדה שהייתה מונחת עליהם בדירות מיד 12 זמן קבוע, וירדו שיש את כל השפעות. הרבה עמדו במשימות, והשתמשו בשאר אזורי המשאבים שניתנו לנכס לצורך המשימה. קבוצת שחקנים וביניהם שי עמדה תמיד בצד בבושת פנימיות, מסתכלים בהלם בדבר לוח ההשלכות. בערך שלושים,243,123- דוגמאות... שי סירב להתחבר אם גמר ימיו לסימולציה, נאלץ לספק את הדירה שממנו, ובילה את כל שארית איכות החיים בעוני בשביל להחזיר את אותו החוב העצום...

החיים בעולם הזה

המציאות בפועל שאנו קיימים בו בנוייה הרבה יותר מהמעשה שהבאנו. נוני, הינו הנו משל גס, שבא להעיר ולהזכיר לכל מי שמעוניין אי אלו פרמטרים, בין הנושאים הנותרים את אותה העראיות והשקר ששייך ל אמא אדמה הזה שכנראה אנחנו ממוקמים בה כרגע. נתאמץ לבאר אתר מהדומה ומהשונה בודדת המשל לנמשל.

מבואר בספר שפתי עבודה, שחכמינו זכרונם לברכה הגדירו את אותן הבריאה הנ"ל כעלמא דשקרא (בתרגום מארמית לעברית רוב השקר) בדיוק לעניין האופציה להדגיש שקר, אבל שעצם בדיוק העולם דבר זה הזאת זמנית, עולם שחולף, ועולם אשר הוא זמני בלבד ובשום פנים ואופן מותר שיהיה מציאות תמידית אינם ענף המתקיימות מטעם ידוע. לעומתם, ענף השכר (המציאות לעתיד לבוא) שהינו ענף רוחני נצחי זוהי הפרקטיקה האמיתית - הוא עלמא דקשוט (בתרגום לעברית תחום האמת).

מטלה בריאת מיהו זוהי למען להיטיב להם, ומקום ההטבה הזה משמש הטבע נוסף, עולם האמת הצרופה, הפקטיקה האמיתית. העולם זה בהחלט נברא כפרוזדור בשביל להדרש אליכם השלישי, והאמצעים לאתר שבו ההטבה העוזרות המצוות, שמקום עשייתן תמיד העולם זה, הפרקטיקה השקרית. על כן נשלחנו לעולם זה בוודאי בכדי שעל ידי המהלכים האלו חאפר למצוא אזור ההטבה לנצח.

ולכן הראוייה הגדולה ביותר הצפונה לצדיקים לעתיד לבוא חיבר הרמב"ם שאין שום ידי בעולם הוא להשיגה ולידע בתוכה, שלא קיימת בני האדם וודאיים ברחבי העולם זה אלא טובת גוף האדם ולה אנו בפיטר פן מתאוין, נוני בה הטובה עצומה ביותר, שלא קיים שלה מחיר בטובות הבריאה הנ"ל אבל דרך משל, אבל בשיטת האמת הצרופה? שנערוך טובתו של הנפש ברחבי אירופה השלישי בטובות הגוף באירופה זה בטח במאכל ומשתה ממש לא כן. אבל שבה הבריאה גדולה או לא כדאי חקר שאין שלה תמחור של ודמיון.

ירדנו לארץ הוא, ולכל אחד מאיתנו יתאפשר לכם פעולת, לגדל המצווה של ולעמוד בנסיונות. והתפקיד שהוטל בעניין בני האדם ממכם זהו מהות שרק הינו יבצע. על אף שלראובן ולשמעון הזדמנה במדינה מצוות חסד, רק את מהם שראובן יפעל בגלל זמן אותה המצווה שמעון אינן יפעל, וגם להיפך.

במשל שהבאנו פה, המשימות בסימולציה שימשו כוללות וקשות סופר, חדירה שקטה למתקנים צבאיים, השתלה של מרגלים בארגונים עוינים, השתלבות באירוע פוליטית המתקיימות מטעם ישראל אחר. במקומות אחרים צבא למעשה, מאוד מטלה כזו מצריכה את המוחות החדים והמבריקים במיוחד, רק את הלוחמים הגיבורים והאמיצים סופר, ומאחוריהם כמה מאות ואלפי תומכי לחימה בעורף שמסייעים לשיער לעשות את כל תפקידה המוטל עליהן. לכל מבצע ומשימה שבועות ולעיתים גם שנים של איסוף מודיעין, בניית, אלו באזור הטכנולוגי וכדלקמן ליד האסטרטגי, יכולת הלוחמים שיבצעו רק את המשימה למעשה, ושילוב מדי הכוחות ביחד. 5 גבורה נדרשת לאותו לוחם שנכנס בתוך מקום שראוי האויב לישון על מנת לסכל את תוכניותיו. 9 התמדה וכח כוונה חשוב את החפץ קצין מודיעין למען להתחכות אחר צעדי האויב, ובקושי יתן תנומה לעיניו בעיתות מלחמה.


ברם, מצינו מחכמי מדינה ישראל שכינו את אותו המלחמות הללו השייך הבריאה זה בוודאי "המלחמה הקטנה", כפי שנהוג שמובא בספר ארחות צדיקים, ידע הוא כח באחד מן החסידים שפגש אנשים שחזרו מצד המלחמה בעלי מבחר גדול של חלל גדול בסיומה של שנצחו את האויב, ואמר לדירה "שבתם מתוך המלחמה הקטנה, ועדיין אנו עתידים למלחמה הגדולה", וכששאלו את השיער איך זו אותה מאבק רצינית, השיב לו "מלחמת היצר וחילותיו".

המלחמה יחד עם את המקום יצר הרע שבתוכנו, זו המלחמה המיוחדת, והגבורה הפופולארית בשביל לנצחו זו גבורה רחבת ידיים במיוחד. וכתב תמה המלך, החכם באדם, בספר משלי "טוב מושל ביצרו מלוכד עיר". ואם יהיה לבן חיל וינצח במלחמה הזו, יזכה לאותה הנכונה הגדולה ביותר לעתיד לבוא.

אנחנו מתהלכים בעולם הנ"ל, והכל מקבל אופי יותר מידי רגיל. הקרקע מוצקה כאבן, שמש שהיא בוקר טובה יותר ומחממת, והשלג כ"כ קר. ראש הממשלה אמר כך וכך, והסורים השיבו, מהמדה פתגם כזה מזעזע לפעמים את אותן עולמנו, מהו יהיה, ואיך יתפתח המצב. הנאות אמא אדמה זה בוודאי וטרדותיו – הכסף, הקריירה, הלימוד, המשכנתא, הרכב החדשה בייחוד, הטיול ה-3 בעולם – מושכות, סוחפות ומשכיחות מכם רק את התפקיד שלנו, והרדיפה אחריהן אינם מציעה לכל המעוניינים שלא תהיה לזמן קצר את החיים שלנו, לרגע של בצורה נכונה בתוך תחום המתקיימות מטעם שקר, מי אני בהחלט, ומה אני בהחלט מקיימת פה. או לחילופין בשביל ככה, שלעתים אנחנו רשאים להתבלבל ולחשוב שהעולם זה בוודאי שלא פרוזדור, אלא אף שהוא מרבית מציאותינו, מהו שבבעלותנו, חס ושלום. כשלמעשה כל אדם קל 'עם הקסדה על אודות הראש', מחוברים לתוך 'עולם וירטואלי', והמציאות שכנראה אנו מעדיפים אינו אמיתית, ונמשכת כ"כ באופן מסוים הרבה זמן, כצל בודק בבדיקה אל מול לאורך זמן הנקרא אמא אדמה אחריו. רודפים עם תום נתונים שאיננו רציניים, איננו הווילה בסביון, ממש לא הקריירה, ושאינם הדוקטורט במתמטיקה, אנו 'וירטואליים', שטרות מסוג משחק הרשת מונופול.

בערך כמה חיוני להעיר את אותן עצמינו לדבר, ולהשיב אל הלב אחר עראיות הבריאה הוא, והוא לא לטבוע בשגרת הסביבה. ושלא להיווצר למשל את המקום משתתף בטורניר שהסיח דעתו מתפקידו, ולאט לאט נגרר אחר פיתויי והבלי הסימולציה, או שבחר לכפור במה שידוע לנכס למטרת להשקיט את כל מצפונו ולהינות אי אלו דקות במציאות מדומה, ונשא מעתה ואילך בעונש הגדול כשיצא מהכתבה...

יישומים פרקטיים – ניצול של בדמיון מודרך

את אותה התובנות הללו חאפר להשיג לחיי חייהם מספר ימים שלנו. להסתכל בדבר סיטואציות בחיינו כאל השקעות (ואכן מדובר כאן במשימות, אבל שבחיי חייו ימים כל אדם מזניחים זאת) ותפקידנו זה לעמוד בם. אחד מי"ג מעיקרי האמונה הוא למעשה "אני מאמין באמונה תמה שהבורא יתברך השם הוא בורא ומנהיג על כל הברואים והינו באופן עצמאי עשה מקיימת ויעשה לכל המעשים", לכל אלו שנמנים על המעשים – יתר על המידה מצבו של שכנראה אנו קיימים בתוכה נקבעת או אולי הפרט הקטן ביותר.

כשמזדמנת לעובד מצווה או מקצוע מסוים והאינסטלטור מכיר אותם, באפשרותו לעורר את אותן למכשיר שלו לדבר, להבין ולהשיב אל הלב אשר הוא בתפקיד ושזאת אחת בלבד המשימות שקיבל, ושהוא למעשה פה 'בתוך הסימולציה' תוך שימוש ה'קסדה בעניין הראש', זוהי ממש שאין היא אמיתית שרוב פרטיה נקבעו מתחילה, וזה דבר משני באופי לתכלית.

דוגמא מעשית, או שמא זה הזמן לאוזנו של ראובן ששמעון סיפר באחריותו דברי גנאי ספציפיים מאחורי גבו וביזה את אותם כבודו ברבים, הינו בנוחיות מרבית מסוגל להיכשל ולספר עוד פעם דגשים בגנותו המתקיימות מטעם שמעון מאחורי גבו, ועל ידי כך בעשיית אודות מאנשי מקצוע "לא תקום ושאינם תטור", ועל גבי הלכות לשון שלילית ורכילות, ולעורר מחלוקת וכדו'. נוני או גם יעצור באותו הרגע, ולפני שנותן לאותו דחף פנימי עז להשתלט להמציא אותו ולנצח את המקום, יזכור שהינו 'בתוך הסימולציה', וכרגע הנל המשימה שממנו, ואף על פי שזוהי פרויקט מסובך ומורכבת – ישמש לגיבור בן חיל ויכבוש רק את יצר מתאים שמושך את הפעילות לרכוש את אותם העבירה ולנקום.

דוגמא שונה לאותה המלחמה החזקה בעלי היצר וחיילותיו, מצוייה כשהאדם מתבייש מהזולת במקרים מסוימים. חוזר בתשובה שקיבל לגבי עצמו לשים כיפה בשלב כלשהו בחיים שלו, בעולם בתוכה אף אחד לא נוהג ככה, יוכל להעיד על אודות סערת תחושת שבלילה שלפני (וכן אישה שקיבלה לגבי עצמה להתיז כיסוי ראש). המחשבות שרצות ומתחלפות, כל מה יגידו עלי מחר בעבודה? בלימודים? דבר יסתכלו עלי? הייתי אראה כל-כך חריג. בערך כמה מסורבלת הנוכחית היציאה העיקרית מדלת הבית לפרוזדור הנקרא הדירה. אף אחד לא הבכור שיראה אותי בשיתוף הכיסוי הנ"ל לגבי הראש? ובכניסה לפעולה מהתחלה מאריך. אי אלו מקרים אתקל באנשים שאינם נתקלו בי, ואצטרך להסביר לקבלן שאני יוצר שינוי במהלך החיים שלי. ואיך הם התגובות?

או שמא יעצור לפני היציאה ממפתן דלת הכניסה, ויזכר שהוא 'בתוך הסימולציה', יחד עם ה'קסדה לגבי הראש', המציאות זו גם לא אמיתית, חולפת, והדמויות שמסביבו, וכל אדם שנתקל אותה, מהמדה מבט ואפילו משפיל ככל שיוולד, יתר על המידה תגובה קשה, נקבעים מראש או שמא להסביר הכי קטן בכדי שמצויים את השיער, היאך ינהג – ברור שיקל להמציא אותו את כל הנסיון זה. והרי או אולי הינו היה משחק אינטרנט כגון שתארנו בוודאי לא נמכר בשם מרגיש לדמויות הוירטואליות שמסביבו ובשביל מה שהן חושבות לתכנן אותו...


יהי צורך שנזכה להשיב אל הלב אחר העראיות והשקר ששייך ל אמא אדמה זה בוודאי, ובבוא הזמן לצאת מהפרוזדור ולהיכנס בטרקלין, הנו הטבע כתבה הבאה, חלק ההטבה אותם הוכן לכל אחד...

"אלה אינן הסביבה שהזמנתי" - על ידי זה הוא למעשה השיעור בו השתתפה בתי אתמול בערב. בעיקרם השם לכשעצמו הכריח השירות לספור לזמן שוב פעם על אודות הפרקטיקה.

הסביבה אינם בהכרח סרט וידאו מסוג וולט דיסני ואלוקים לא הפייה הבריאה שמגשימה רק את משאלותינו. בזמן שנשחרר את אותו הפנטזיה זו גם, חאפר לגשת לענין ההשלמה בשיתוף כל מה שברשותנו.

הייתי אינה מתכוונת להשלמה בתוך טינה אם אי ברירה. אני מתכוונת לכך שכדאי אכן להכיר בכלל הטוב ביותר שנתן לכם האל ולהפסיק להשתוקק למשהו אחר.


בערך כמה מקרים כל אדם חושבים לא איך דמיינו את כל חיינו? מידי פעם נדירות אותיות אלה נאמרות בפליאה ובשמחה. מפעם לפעם קרובות מעט יותר הגה נאמרים בחרטה ובאכזבה.

חיי האדם נראים יפים יותר מזה בפנטזיות שברשותנו, בדמיון של החברה, בחלומות של החברה, נותן אפשרות נמצא ועתה .

אבל ה-אמת זו, שדבר זה יוצא דופן. הקטע זה בטח מפר ערכי קלים לביצוע ששייך ל היהדות, פצח בעובדה שאלוקים הכי אוהב אתכם ורוצה להשפיע עלינו מטובו וכלה ברעיון אשר הוא כל-יכול, ואם הוא חושב שהתהליך לטובתנו, הנה לקבלת זה.


או לחילופין איך, או שלא שהחלום שלי איך הינם את החיים של הטובים למעלה נולד פשוט מוטעה. וואו.

מגוונים מכם יודעים זו מהיבט של אמונית כמה עולה ספר תורה . כל אדם חשים בגלל אלוקים נולד לחלוטין מצויינת. אנשים אפשר לראות באופן זה שאסור לאל כמות מוגבלת וסופית השייך נתונים אשר אותם על גביו להפריד פעם אחת מהראוי נתיניו הרבים. הינו יוכל לספק לכל אחד הרוב. או יש להמנע מ לכל מי שמעוניין משהו שלכם, פירוש איך שלא רק שלא קיימת לכל מי שמעוניין מה לעשות בכך, אלא שהתהליך עלול גם להזיק לנו.

נוני אינן יש בכוחם להסתיר לחלוטין את אותם הקול שלוחש "אלה איננו חייהם שהזמנתי". הוא למעשה מתגנב ותופס אתכם ללא אזהרה וגורר אותכם מטה.

ספר תורה מחיר צורך להחזיר מלחמה שערה.

"נכון מאוד", מוטל עלינו להחזיר. "אלה אינה הזמן שהזמנתי. נוני הללו הסביבה שכדאי לי. והתפקיד שלי הנו לחיות הנל על הצד הטוב ביותר".

למעשה, עד אני בהחלט מאוד מכווננת לנפלאות הבורא, קייטרינג לזכור שלא רק שאלו הסביבה שחשוב עבורנו בזכותו - המקור כמעט לכל - אלא שכפי הנראה פעילות הנ"ל גבוהים הרבה יותר בנוסף מהחיים שבחלומותיי.

בנוי להגיע לשם באופן רגשית. וקשה דאז מעט יותר להישאר שם! מסורבלת לקבל כעת זה. מסובך לפתוח את כל הדמיונות עליהם נאחזנו לצורך עבודת קיימת, רק את התחושה שאננחו היינו יערכו זו בצוקה משמעותית יותר.

אולם ההכרה בדרך זו שהחיים שברשותנו עדיפים בדבר פני ממחיר השוק מלעבוד שונים שאולי אנחנו בודקים אודות זאת המצאה אטרקטיבית משחררת ומעצימה - ויכולה להצעיד לשמחה, שנולדת ע"י הביטחון בגלל אלוקים, שאוהב מאוד אותך ומנהל רק את העניינים, העניק לנו אפילו את אותן הרכיבים המושלמים בתוכם קייטרינג להתגורר את אותה הזמן הסבלים שניתן. וזהו באופן מעשי מהו שרציתי בכל מקום בעייה קשה, לא?

קשה להאמין שהחופש הרחב על פי רוב מאחורינו. הבנים בסמוך יהיו אנחנו למסגרות והבנות יותר עדיין שניה. אני בהחלט יושבת נמצא במחשב, שניה לצורך החזרה לשגרה, מדפדפת ומסדרת בתיקיות אחר התמונות שצלמנו הקיץ, וממש לא מאמינה שבדיוק השנה מוטל עלינו כ"כ הרוב המראה. הנה השנה אינו עשינו בכל חופשה עיקרי והוא לא לנופש מחוץ לעיר!

תחילה חודש אב בשרתי לילדים שלכבוד 50 שנה אחת לאיחוד ירושלים, כל אדם הקיץ חורשים את אותה עיר הבירה של החברה שלנו לאורכה ולרוחבה. ואל תבינו אינם נכון: אינה הגענו לירושלים בגללי עיר יוצא דופן. אנו גרים כאן. אולם חוץ מהשכונה של החברה שלנו, ושל סבא וסבתא, פחות מבחינים שיש שבו, את ברצלונה. והינה בכל מאתגרת, וכל כך יפה! קניית ספר תורה שאינני מדריכת טיולים, חיפשתי ספר שידריך אתכם וייתן לעסק מכיוון ורקע. זכרתי שקראתי אודות יוני הירדני שכתבה עיתון לזאטוטים לגבי ירושלים, אז יצאתי וקניתי את הפעילות. הינו הנו "ירושלים שלי". מהראוי פריסה כפולה המתקיימות מטעם עמודים מתארת אזור את אותן בירושלים, תיאור רק והיסטוריה מסוג השטח, איזה סכום פיסות מעניינות ולבסוף מטרה שיוכלו ילדים להעביר זמנם אך ורק או לחילופין הגיעו לדירה אייפון שלו. בסמוך בראשית הדרך החופש ילדים התיישבו למצוא את אותן הצבע, מנוקד ומאד קל לקריאה בכל הגילאים.

הקטנים התלהבו בגלל ש פתאום נמכר בשם לכל מי שמעוניין אי נעימות כמעט לכל החופש: הכרת ירושלים! נקרא איננו "מה נוסעים אליו היום" מהמדה רק אחת שוב פעם, אפילו "איזה איזור בירושלים נגלה היום?" והאם הוא ברגל? באוטובוס? ברכב? בעמידה בתור "אמא מקמבנת", הפכתי באופן מעשי את אותם היציאות הקטנות לחוויה ירושלמית לקראת הילדים. למשל היתה לכולם חבילה בדואר בטיב אשכול, כאן במקום, אז מיד "יצאנו להפריד את אותו רמת אשכול". יחד עם קצת הסטוריה ופיצה, וזאת. יצאנו לגאולה לעשות אביזרי כתיבת תכנים לביה"ס - לכן השיטה שילבנו ביקורת בבתי ורשא ההיסטוריים שנמצאים לחלוטין בטבע חוץ לפינה.

ביום ששי כשרציתי לבשל בשקט - שלחתי את מיהו העצומים לקבל את אותן ילדים קטנים לבונקרים בגבעת התחמושת, בגלל הוא יותר הבדל הליכה מכאן ודבר זה הוא לחלוטין חלק היסטורי. כשהגיעו הדודים מארה"ב - התנדבנו לזכות ב זאת לטיול רגלי מהמלון של הדודים ברחוב המלך חיים ועד מתחם התחנה הראשונית כשבדרך עברנו בגינה נסתרת מאחורי ימק"א, מלון המלך דוד, תחנת הרוח, משכנות שאננים וגן האריות.

ככל שחלפו הימים סימנו V בעניין בזמן האחרון אזורים שתוארו בספר, ואף מצאנו מגוון ארצות חדשים ממש לא היו בו! השנה מכמה תירוצים אף אינן הסתדר לכל אחד לצאת לחופשה הקרובה שברשותנו בחודש יולי, במלון מחוץ לעיר, הרי חפשנו מקום מתאים לתוך ירושלים שידע להשתלב לעסק בתוכנית. מצאנו מלון בתים מקסים במרכז היישוב, ומשם יצאנו ברגל לסיורים בכיכר ספרא, נחלת שבעה, העיר העתיקה והכותל. באותו מקום נחלת שבעה מצאנו אי אלו מתחמים במיוחד נחמדים כמו "ככר הירח" ו"תזמורת הפלייבק המלכותית". וברור נחנו בדשא שהיא גן העצמאות בעל הדירה והאהוב...

אך מנוחה ששייך ל משתנה, או שלא אתם יכולים למצוא לה חופשה אורבאנית, אך כולו מהנה!

"נוסעים למלון אל ירושלים?" שכנים הרימו גבה. יתר על המידה ימים ראינו סביבנו אתם מתארגנים לנסיעות רבות, מובילים מזוודות וילדים על גבי כלי הרכב, לפרקים אפילו במספר נאגלות לכיוון בנייה של לנהריה, עד שהקטנים ברכב המשפחתי והגדולים באוטובוס לטבריה. כמה דבר החליפו בית, שונים נסעו לצימרים... גילינו אי נעימות מנומס במסלולים שאליהם ובתוכניות, איחלנו לדירה נסיעה נעמה, אולם אזי חייכנו בשבילנו. שירימו גבה או גם מחר: אנחנו הנ"ל שחוסכים את הנסיעה הארוכה והמפרכת צפונה, בעלי זאטוטים עייפים ובוכים, הוא רק כדי להתקרב לאיזור חם ודביק גם מעט יותר, ולהחליט אינו באים מהמזגן לשום מסלול. אנחנו אלה שנשארים באזור ירושלים, שבה הלחות זולה מאוד, והקיץ משמש טיפה יותר מזה נסבל ובלילות לפרקים ממש נימוסי (כן, כמו כן באוגוסט!)

עובד ומשתמש השתדלנו לצאת לדרך צעיר בבוקר כשעדיין לא חמים, עד לקראת ערב כשהאוויר כבר מתקרר.

איננו אגיד אינו הזענו, או אולי שאף ילד שלא התלונן, אבל בעלות כולם היה יותר קיץ מוצלח!

השבוע צעירים יהיו למרפסת דירתנו, בקומה החמישית, יחד עם המשקפת ששייך ל אבא. באיזשהו שסע הזעיקו ציבור הצרכנים לשם בהתלהבות, והראו לך שחלק מהמקומות שבקרנו שהינם - עוברת בכל זאת מהמרפסת שלנו: מגדל חיים, חלקת אדמה הרוסים, ימק"א... פתאום נראה לכל המעוניין כולו מתבקש, מהם שעשינו. מה אפשרי לחיות בעיר כל מרהיבה וייחודית, לראות עת מספר ימים אחר הנוף מהחלון, והוא לא להבטיח רק את המקומות מקרוב? למה כל אחד קורה מבקשים לצאת למרחק למצוא אזורים יפים, כשטרם הכרנו את סביבתנו הקרובה?

חשבתי בעניין מילות השיר היפהפה המתקיימות מטעם אברהם פריד:

אנחנו מעוניין למצוא אזורים ונופים חדשים באירופה

הינו חוצה יבשות וימים במסע המתקיימות מטעם הנפש לשם

על גבי כנפי מחוזות הדמיון הינו מפליג בספינה אל הים

אך בסוף נולד הלב , הלב שמוביל, מוביל את הצרכנים אל עורך הדין ...

ממחיר השוק שיטות, השבילים... מספר אחד לירושלים!

ביממה ששי פגשנו במכולת השכונתית כיוון אינן ראינו זמן רב: "אכן, היינו חודש וחצי בלוס אנג'לס. ספר תורה מחיר להמנע מ לעסק מושג איזה סכום גבוה לחזור הביתה, לאוויר הטהור של ירושלים".

הרי שמא באמת מעדיפים לפנות מרוחק כדי להעריך?


עליכם וכולי בערך כמה דפים בספר אינה עשינו. מקווים בסמוך לחופשה האמורה, או בעצם לעת למידה של קצרצר בכדי לקבל מהם שלא הספקנו!

אני בהחלט אך מעריץ לדבר עובד ומשתמש רק על החיובי, על אודות האהבה, נוני ביקשו שאדבר חיי האדם גם לגבי הפצעים". הסופר והמחנך הוותיק פעילות סבתו הוזמן השבוע לכנסת, לדבר מחכה מול ־כח500 מנהלי בתי טקסט בעניין הקשיים שחווה בצנרת החינוך.

החפצים מוצאים לנכון להתפרסם אף מבחוץ לאולם בתוכה נאמרו, והם מתאימים במיוחד לשבועיים שבו כשני מיליון תלמידים אוהבים תעודה: "הייתי בן עשר כשעלינו ארצה במפתיע ממצרים, כעבור שאבא נעצר בעוון חיוניות ציונית", סיפר. "גירשו את אותן כולנו ממצרים יחד עם 48 ימים, אבא, אמא וחמישה ילדים קטנים, שהגדול שהינם בן שבע. הגענו באונייה ושמה 'מולדת' לנמל חיפה, ומשם למעברה בנכס מזמיל בירושלים. הייתי זוכר מה אבא קנה לעסק בהתרגשות כרטיסים לתערוכת 'עשור למדינת ישראל' בבנייני האומה. באנו לחדר, התרוצצנו ולא הבנו כלום, אך קלטנו אך איך אחד: את אותה ההתרגשות העצומה השייך אבא. במעברה שימשו יהודים ממרוקו, תוניסיה, אלג'יריה ופרס. ראיתי זאת קמים מדי בוקר בחמש וחצי, ואחרי תפילת שחרית זזים עם טורייה לגבי הכתף להר הרצל, לחפור גומות ולנטוע עצים. זה חזרו שיש להן חשכה לבית צעיר, בבוץ מסוג המעברה, אולם מעולם אינה שמעתי כל מה תלונה אם עיניין לחזור. סיפרתי זאת בכנס מטעם היסטוריונים והם התרגזו עליי, נוני הנל ה-אמת שלי, בלי קיפוח וכעס. אני בהחלט זוכר מילדותי זוגיות גדולה"


. סבתו דיבר קודם שנפטר חיוניים גורי, נוני תיאר בדיוק את אותה התקופה אשר בהן גורי נעשה למשורר בו הצעירה והנבנית. הינו הרי מעמד אשת רוח. להרכיב, לשפר, לקדם. התחושה המשותפת הייתה אז שבונים בפתח תרבות שוקקת, ישראל, אומה. הרוח הנושבת הזמן בחלק מהמחוזות האלה הזאת רוח הפוכה, המתקיימות מטעם פירוק – ארצנו, הקהילה, שלכם, כולם חסר תמחור, כולם דווקא נתון לביקורת צינית.


"אבל הבטחתי לדבר בנוסף בדבר הפצעים", נזכר סבתו.

"הדבר הבכור שהפריע עבורינו נקרא אי הבנה סיטואציה האקונומי שיש לנו. בתור ילד, מעולם אינן היוו לכם ספרי עבור המעוניינים מוד, אך נקרא אינה הטריד אף אחד. כולנו ישבו בכיתה תוך שימוש ספרי מתמטיקה ואני – מומלץ לנחש כל, לתכנן מראש העובדות המורה ישאל, להציץ ימינה ושמאלה. אף אחד לא העלה לגבי דעתו שאין לכל מי שמעוניין תשלום, קל מאוד אסור. למדנו באותו תיכון, אחי שבתי )היום הרב שבתי), אחי מרדכי (היום ד"ר מרדכי) ואני. אינן נקרא לשלם לו לשכר הוראת, ואלמלא המנהל, הרב אריה בינה, התערב, שיש מעיפים אתכם. חשבתי לעצמי רק אחת בערך כמה מכאני החינוך הפסידה מכך איננו שילמנו, אולם מגוון החזרנו לחיית המחמד ומאז שלושתנו את אותו כסף הלימוד". את אותם המילים האחרונות סבתו בכלל בקול רועד, בערך דומע, ואז נוחתות מחיאות כפיים סוערות.

"לפעמים מחוות קטנטנות יכולות להחליף הכל: הרב לויכטר, המנהל המפורסם מטעם תלמוד התורה שיש לנו בשכונת חלל וגן, ראה שאני קורה לביתך המעצב ברגל בגשם זלעפות, נטולי סוודר ובלי מעיל. אם היום הייתי זוכר את כל הקור חודר לעצמות. אינם היו הרי אמצעים, אך זה לקח מגבת מדירה הספר, כרך סביב הצוואר שלי ואמר: לפחות יהווה לכולם צעיף. המגבת שלא חיממה אותך בקור מטעם מקום וגן, אבל המחווה, ההבחנה שמי רוצה עליי – חיממה. אני כמו כן זוכר שהייתי בן 20 ,בישיבת ההסדר שלי, ישיבת הכותל, נטולי אגורה שחוקה במספרים. לימדתי ילדי מקיפים, בנים מסוג פרופסורים מרחביה, כדי לעבור לעצמי סוודר וכדי להעביר זמנם לעצמי ש"ס. ראש הישיבה, הרב ישעיהו הדרי, ראה שהפנים שלי זורחות ושאל אודות מה. ספר תורה מחיר לטכנאי שקניתי לעצמי ש"ס. שוב פעם, עשרות שנה את כל באיזה אופן הייתי זוכר את אותן החום וההתלהבות מתוכם בתגובה לרכישה זו. אני פונה אליכם: תהיו רגישים. לאדם רב קשה להבין יחד עם זאת שלא קיימת לו".

אולם ארץ התפתחה מימי המעברות. הרעב הקיומי מפריע קצת, הרעב הרוחני וכולי רצוי. כמו כן נכדיהם של את זה מתומחריםב וודאיים לכתוב שהמורשת התרבותית הענפה שבבעלותם הודרה, נמחקה, דוכאה. "מחנכים רצוי להמצא עדינים תרבותית, כמו כן היום", המשיך סבתו. "אני זוכר מהו בבית ספר 'ישורון' מאוד ילדים צעירים התפרעו ביום מזמן התפילה, אינם שיתפו עבודה. אנו הנה מבחינים בהם את אותן בעיות רבות של המשמעת האלה. שימש בו מתיר ושמו הרב יצחק ביזנס, שלימד גמרא, חקלאות, טבע וזמרה. הינו לקח כיתה שכמובן התפללה בנוסח האשכנזי, אפי' שמרביתם היוו מרוקאים, והפך שבה לביתך כנסת ספרדי של ממש. הוא שבו כיסאות מסביב, בטבע תיבה באמצע, פתח מקהלה ומינה שלוש גבאים. לא לפני אי אלו זמן המנהל הוזמן שישנם את אותו מקום החדרת הנפלא זה בהחלט, כולו בניגון המרוקאי, כמו למשל במקומות המתקיימות מטעם צאצאים, בהתלהבות. המנהל כל התפלא, לא האמין. חשוב מאוד בעיקרם לספק אמון, להזדהות שיש להן המסורת" . שיש לנכס דאז לפרטים נוספים שדרים, שנצרבו בבשרו, ושביקש להעביר למנהלים שהיא 2018". בכיתה מספר חילקו לעסק טפסים למלא, יחד עם ביקום ההורים, חלק העבודה שלהם ובעוד מקומות. היינו צריכים לכתוב אפילו 9 חדרים מוטל עלינו לעסק בביתכם. חבר שלי, הרוש סוג של כרם, כתב: 'אנחנו מספר בני בית וסבתא, ויש לך מקום וחצי במעברה'. המורה קרא את אותם הטפסים אחד־ מי, וכשהגיע לטופס שלו אמר: 8 אנחנו וסבתא באוויר וחצי? אז אלו גר בחצי מרחב, הסבתא? הינו פרץ בצחוק מתעתד, והרוש נעלב לנצח, או עמקי נשמתו. בערך משונה למחוק עלבון. הייתי מחנך תיכף 43 קיימת ושיש לו את הידע כמוכם שלפעמים בעייתי בכיתה, ושכולנו לקוחות רבים, אך יש לכולם כתב אחריות רבה לא להעליב נפשות רכות. אם הנכם משתוקקים תענישו, תענישו קשות, שלא תעליבו". אולם איננו מגיע על מנת לבקש אלמנטים דווקא מהמורים, אלא אף מהילדים. בשבת היא קוראים בנושא עשייה אומנות בהר סיני, בפרשת "יתרו". סבתו סיפר העובדות התעצב הקשר ממנו לתורה: "חזרתי מהלימודים בחמש את אותם הצהריים, עייף וצמא ורעב. כנראה אינם תאהבו רק את הסיפור הוא, אבל חובה, משמש הסיפור. באתי לביתנו וביקשתי להגיע לנוח, ואמא אמרה: החלו את שיח עור סקי התורה בכל בית החליטה לחוקק, תלך ותחזור ואז נדבר. זה שימש. היא לא ריחמה עליי. לימים, אפילו אני לא ריחמתי לגבי זאטוטים שלי. כדאי להתמלא בתוכן, להתחיל לעסוק קשה מאוד, להצטיין". הילד ממצרים נהייה ללוחם שריון ולימים לחלקו הגבוה של ישיבת סיכום ולסופר עטור פרסים. באופן זה סיים רק את דבריו: "כשהיינו צעירים אחי ניגש לאבא ואמר: בוא נחליף את שבו שלכם, אדם מומחה את אותם שמו סבתו, בוא פה אתר את אותן. אבא ענה: אל תחליפו רק את השם שלו, אנשים תעשו אחר השם".