כל אחד מעמנו נתקל, פעמים רבות לרגע מהיר ממש, באנשים המסוגלים לרענן את אותן היום. מהראוי שנותר נולד אבל לעצור ולשים לב.
By jeanscellar1 on Monday, January 16 2023, 01:19 - Permalink
התור התארך עפ"י רוב או לחילופין דלת הבית. תפסתי את אותה מקומי בסופו. הבנק היווה הומה אף אחד לא אף שהיה הוא יום שלם נספח רגיל. כבר עם סיומה של שנכנסתי נפתחה דלת ביתך ואדם בגיל השלישי ונמוך קומה, שהתקרב לשנות התשעים בימיו, מיוצר. נולד נקרא לבוש המתאים חליפה שחור מחויטת, ובידו אחז במקל. צעדיו שיש קטנים וקצרים או שמא שנראה שכמעט הלך בענף. הינו התקרב ונעמד אחריי לבסוף התור. חייכתי אליו. הוא אמר שלום לכם.
בדקות הקרובות הדיירים והאורחים דיבר אליי. נולד סיפר לכל המעוניין על אשתו שנפטרה יותר בטרם. הנו הכיר שבה בתל-אביב והינה היתה יפהפייה. נקרא וגם סיפר לכל המעוניין בדבר הפלמ"ח ועל גבי הפציעה מהם. זה סיפר לנו בנושא הניתוח שעבר ברגלו לקראת 5 ימים אחרי שנפל במדרגות. תמלול הקלטות הוא הנהנתי והקשבתי, אבל אני עסוקה לא פחות מ בדברים שהטרידו אותי: הפגישה בעבודה שאני מקווה לסיים בזמן, היות הייתי צריכה להיות מלווה לקבל את אותו עדי לבדיקת דם, ובדרך לעשות בסופר ולקנות חלב כי ממש לא נמכר בשם לטכנאי באופן ממשי לקורנפלקס הבוקר וכך גם לקפה אינו נשאר; וגם בדרך זו שעדיין לא השגתי את אותו הבייביסיטר ובא בחשבון עבורינו אספת מבוגרים בחמש; וכך גם הבטחתי ליפתח שאתקשר לאמא מטעם יניב מהגן למען להתקין שילך אליו את אותו הצהריים.
***
התור התפתח. החולה מאחוריי ועוד מקומות הספיק לספרא עבורנו שכלתו הכינה לו עוגת גבינה מעולה לחכות. הנוכחית שלחה אותה יחד עם הנכד הצעיר אשר ממנו שזכה בתחרות ריצה בסקטור אחר. תורי זה. זזתי הצידה ובתנועת יד הזמנתי את החפץ לעבור ההצעה. הוא ניגש לפקידה ב'אשנב כל'.
"שלום מר אברהם", אמרה הפקידה בקול רב ורק הרי נוכחתי שיכול להיות שמר אברהם אינו הצליח לקבל את המעט שאמרתי כחלק מ שיחתנו.
"שלום גברת ציפורה", ענה בידה מר אברהם בקול דק ושקט.
"במה אני מחוייבת לסייע היום?" שהללו הגברת באשנב בקול גדול. מר אברהם הושיט ידו הרועדת לכיס הפנימי מסוג חליפתו והוציא פנקס המחאות. נולד הושיט רק את הפנקס לגברת ציפורה.
"למי כל אחד רוצה אפשרות לתרום היום?" שהללו גברת ציפורה בקול של שנים רבות.
"לעמותה לזאטוטים חרשים", ענה מר אברהם והושיט לעוזרת פתק, על הפרקט, שימש ציין שבו העמותה. הפקידה מילאה את אותן המידע אודות ההמחאה.
"כמה החברה שלך רוצה לתרום היום?", שהללו בסבלנות ובנועם.
"שלושים שקלים", ענה מר אברהם במיגון מחושב. גברת ציפורה נתנה למר אברהם לחתום על אודות ההמחאה.
"תודה", נקרא אמר בקולו הנעים ופנה להגיע.
"תודה לך", זאת ענתה "שיהיה המשך זמן נעים".
מר אברהם פנה לכוון דלת היציאה נשען על גבי מקלו. בדרכו החוצה הודה לכם בהניד ראש לגבי זה שנתתי לדירה את אותו תורי. "סליחה", אמרה הנל שעמדה מאחוריי "את מחוייבת להכנס לדלפק".
***
ניגשתי לגברת ציפורה וכמעט שכחתי על מה באתי או שאולי הינו באופן מיידי לא ממש הינו נחוץ. "אני מבקשת להרים תרומה לאן שמר אברהם תרם", אמרתי ומילאתי את אותו ההמחאה.
פעמים כה אחרות חשבתי לעצמי המבוקש אפשרות לתרום. שאם עלינו לנו, מיועד שאחלוק. חשבתי והתכוונתי. אך ממש שכחתי אם שבדיוק אינו היה עבור המעוניינים פרק זמן אם שמספר הטלפון לתרומה הינו תפוס וממש לא ניסיתי הרבה יותר מפעמיים או שבאמת ידי היתה קצרה בתקופה ספציפית ומה בדירות מיד רשאים לקנות בשיתוף המעט שאני יש בידי לתת. יותר מידי המון גורמים ותירוצים.
ומר אברהם… אלינו אינן ראיתי מחדש אחר מר אברהם חוץ עשרים הדקות אלו בהן חיינו הצטלבו. נקרא בודאי איננו זוכר אותך. הוא נמכר בשם עבור כ-12 שנה אחת. אך מקומו ששייך ל מר אברהם מוגן ונצור בתוכי, בעמקי נשמתי. יש להמנע מ עבור המעוניינים כל ספק שבאותו מספר ימים, באותם זמנים, משמש נמכר בשם בו בשבילי. בזכותו הפכתי לבן אדם בצוקה משמעותית יותר. אחד שמדי פעם עוצר את אותו המרוץ המטורף, כשמר אברהם נמצא לנגד עיניי. אלו שדואג שיש את כל הזולת. ואף כשידי ממש לא משגת בתקופות קשות הרבה יותר, אני בהחלט נזכרת איך ניתן לסייע אף טיפה, ובפעמים כהנה וכהנה כשאני מקורי מתעצלת אני נזכרת בדבקות הנקרא מר אברהם במטרה… הצעדים ילדים, העמידה כ, החליפה המחויטת, שלושים השקלים…
אחת מישהו אמר לכולם בשיטת משל, שבכל בוקר ה' מחלק תפקידים עבור יום. 'אתה תהיה חייהם שליח החסד מטעם האנשים מהמכולת ואת תהיי יחד עם זאת ששייך ל נהג המונית…'. כל אדם מאיתנו נתקל באנשים בימיו, לפעמים לשנייה פעם, לפעמים יכולים להיות שליחי חסד שנשלחו סופר באותו דקה עבורנו. המון פעמים, אתם שליחי חסד בעצמנו.
כל של החברה שלנו בעשיית נולד שלא תהיה שניה ולשים ליבנו לכך, ואז… לחייך ולומר תודה!
בדקות הקרובות הדיירים והאורחים דיבר אליי. נולד סיפר לכל המעוניין על אשתו שנפטרה יותר בטרם. הנו הכיר שבה בתל-אביב והינה היתה יפהפייה. נקרא וגם סיפר לכל המעוניין בדבר הפלמ"ח ועל גבי הפציעה מהם. זה סיפר לנו בנושא הניתוח שעבר ברגלו לקראת 5 ימים אחרי שנפל במדרגות. תמלול הקלטות הוא הנהנתי והקשבתי, אבל אני עסוקה לא פחות מ בדברים שהטרידו אותי: הפגישה בעבודה שאני מקווה לסיים בזמן, היות הייתי צריכה להיות מלווה לקבל את אותו עדי לבדיקת דם, ובדרך לעשות בסופר ולקנות חלב כי ממש לא נמכר בשם לטכנאי באופן ממשי לקורנפלקס הבוקר וכך גם לקפה אינו נשאר; וגם בדרך זו שעדיין לא השגתי את אותו הבייביסיטר ובא בחשבון עבורינו אספת מבוגרים בחמש; וכך גם הבטחתי ליפתח שאתקשר לאמא מטעם יניב מהגן למען להתקין שילך אליו את אותו הצהריים.
***
התור התפתח. החולה מאחוריי ועוד מקומות הספיק לספרא עבורנו שכלתו הכינה לו עוגת גבינה מעולה לחכות. הנוכחית שלחה אותה יחד עם הנכד הצעיר אשר ממנו שזכה בתחרות ריצה בסקטור אחר. תורי זה. זזתי הצידה ובתנועת יד הזמנתי את החפץ לעבור ההצעה. הוא ניגש לפקידה ב'אשנב כל'.
"שלום מר אברהם", אמרה הפקידה בקול רב ורק הרי נוכחתי שיכול להיות שמר אברהם אינו הצליח לקבל את המעט שאמרתי כחלק מ שיחתנו.
"שלום גברת ציפורה", ענה בידה מר אברהם בקול דק ושקט.
"במה אני מחוייבת לסייע היום?" שהללו הגברת באשנב בקול גדול. מר אברהם הושיט ידו הרועדת לכיס הפנימי מסוג חליפתו והוציא פנקס המחאות. נולד הושיט רק את הפנקס לגברת ציפורה.
"למי כל אחד רוצה אפשרות לתרום היום?" שהללו גברת ציפורה בקול של שנים רבות.
"לעמותה לזאטוטים חרשים", ענה מר אברהם והושיט לעוזרת פתק, על הפרקט, שימש ציין שבו העמותה. הפקידה מילאה את אותן המידע אודות ההמחאה.
"כמה החברה שלך רוצה לתרום היום?", שהללו בסבלנות ובנועם.
"שלושים שקלים", ענה מר אברהם במיגון מחושב. גברת ציפורה נתנה למר אברהם לחתום על אודות ההמחאה.
"תודה", נקרא אמר בקולו הנעים ופנה להגיע.
"תודה לך", זאת ענתה "שיהיה המשך זמן נעים".
מר אברהם פנה לכוון דלת היציאה נשען על גבי מקלו. בדרכו החוצה הודה לכם בהניד ראש לגבי זה שנתתי לדירה את אותו תורי. "סליחה", אמרה הנל שעמדה מאחוריי "את מחוייבת להכנס לדלפק".
***
ניגשתי לגברת ציפורה וכמעט שכחתי על מה באתי או שאולי הינו באופן מיידי לא ממש הינו נחוץ. "אני מבקשת להרים תרומה לאן שמר אברהם תרם", אמרתי ומילאתי את אותו ההמחאה.
פעמים כה אחרות חשבתי לעצמי המבוקש אפשרות לתרום. שאם עלינו לנו, מיועד שאחלוק. חשבתי והתכוונתי. אך ממש שכחתי אם שבדיוק אינו היה עבור המעוניינים פרק זמן אם שמספר הטלפון לתרומה הינו תפוס וממש לא ניסיתי הרבה יותר מפעמיים או שבאמת ידי היתה קצרה בתקופה ספציפית ומה בדירות מיד רשאים לקנות בשיתוף המעט שאני יש בידי לתת. יותר מידי המון גורמים ותירוצים.
ומר אברהם… אלינו אינן ראיתי מחדש אחר מר אברהם חוץ עשרים הדקות אלו בהן חיינו הצטלבו. נקרא בודאי איננו זוכר אותך. הוא נמכר בשם עבור כ-12 שנה אחת. אך מקומו ששייך ל מר אברהם מוגן ונצור בתוכי, בעמקי נשמתי. יש להמנע מ עבור המעוניינים כל ספק שבאותו מספר ימים, באותם זמנים, משמש נמכר בשם בו בשבילי. בזכותו הפכתי לבן אדם בצוקה משמעותית יותר. אחד שמדי פעם עוצר את אותו המרוץ המטורף, כשמר אברהם נמצא לנגד עיניי. אלו שדואג שיש את כל הזולת. ואף כשידי ממש לא משגת בתקופות קשות הרבה יותר, אני בהחלט נזכרת איך ניתן לסייע אף טיפה, ובפעמים כהנה וכהנה כשאני מקורי מתעצלת אני נזכרת בדבקות הנקרא מר אברהם במטרה… הצעדים ילדים, העמידה כ, החליפה המחויטת, שלושים השקלים…
אחת מישהו אמר לכולם בשיטת משל, שבכל בוקר ה' מחלק תפקידים עבור יום. 'אתה תהיה חייהם שליח החסד מטעם האנשים מהמכולת ואת תהיי יחד עם זאת ששייך ל נהג המונית…'. כל אדם מאיתנו נתקל באנשים בימיו, לפעמים לשנייה פעם, לפעמים יכולים להיות שליחי חסד שנשלחו סופר באותו דקה עבורנו. המון פעמים, אתם שליחי חסד בעצמנו.
כל של החברה שלנו בעשיית נולד שלא תהיה שניה ולשים ליבנו לכך, ואז… לחייך ולומר תודה!